אור ברסלב
מביט חלק א סימן רעא

מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

סימן רעא

סימן רע

בראותינו נכסי בעלי בתים מתמוטטים ומתמעטים והולכים נתננו אל לבנו להשגיח על עסקי משא ומתן אסור במדינה אם יש בהם שום צד איסור רבית אשר הוא סבת התמוטטות הנכסים ושאינם עולים ומצאנו בהם פרוץ מרובה על העומד ועומד מרובה על הפרוץ לפי האמת כי לא נחשדו ישראל מלוים ולוים ועדים וערבים ללות ברבית אלא שהם מדמים מלתא דאיסורא למלתא דהתירא ומערבים איסור בהיתר ואינו בטל ברוב דאיסורא היכא דקאי קאי ולכן הסכמנו יחד לגדור פרץ ולא ביש לן לומר על מותר אסור ואסרנו כל דבר המביא לידי עבירת איסור רבית והם מכירת הבתים והחפצים בפה מכירה גמורה ובלב ע"מ להחזיר וגם כי בדין אין כאן תנאי והמכר קיים עכ"ז פשט המנהג להחזיר המקח עד שבאים הכל לידי חשבון החדשים והשנים שעמד הבית והחפץ ביד הקונה ולוקחים דבר קצוב וקצוץ על כל חדש עד אשר נראה כרבית קצוצה ועסקים אחרים כיוצא באלו ועל זה רבו המתרעמים וצריכין מעות למשא ומתן אשר בידיהם בקניית הצמר ועשיית הבגדים שאין מוצאים מי שיתן להם מעות בשותפות או בעסק או בהלואה אחר שגדרנו ואסרנו דברי אלו ועל כן צריכין אנחנו לחפש אחר דברים ועסקים המותרים וקרובים גם כן להפסד לבעלי המעות וסדרתי שיוכל בעל מעות לקנות צמר בסך ידוע פחות משוויו ושיהיה הצמר ההיא בשותפות בין שניהם לזמן קצוב וכשתמכר יקח בעל המעות חצי הריוח המגיע לו חלק הראוי להרויח למעותיו לפי הזמן וכל השאר יהיה למוכר אם לא יהיה בחצי מה שראוי להרויח המעות לא יקח כי אם החציו קודם יקח המוכר בשביל שכר טרחו למכור הצמר או חטי' שכרו כפועל בטל וכן אם לא יהיה שום ריוח לא יקח ריוח בעל המעות ואם יהיה הפסד יפסיד הוא ג"כ וכן במכירת בגדים עשויים מכל וכל או בלתי עשויים ישתתפו על האופן הנז' והמוכר לא יקח לעצמו אלא שימכור לאחרים וכיוצא בדבר משא ומתן שהוא קרוב לשכר בעל המעות ורחוק קצת מן ההפסד כיון שמסכים המוכר למכור בפחות משוויו מעט שיהיה בשותפות על האופן הנז' שלא ירויח ממה שיהיה ריוח אלא מה שיסכימו ביניהם כפי הנהוג להיות הוא במעות לפי הזמן אחריות מכל הפסד על שניהם בשוה. ונראה לי שראוי והגון לתת לב להורות היתר כמו אלו ענינים כי הוא צורך רבים שאין להם מחיה כי אם בעשיית הבגדים ואין לאל ידם לעשות כי אם במעות אחרים ואם לא נמצא להם היתר יצטרכו ליכנס בכלל אחד מהתוכחות הוא ילוך וכו' וכ"ש ברבית שמשימים עליהם על אחד שנים שלוקחים השמן או החטה בעשרה לשנה אחד ומוכרים בה' או בששה ובתם השנה אין להם במה לפרוע ומוכרים נכסיהם בזול ולפעמים חובשים אותם על דבר החוב ומעלילים על נשותם שהם ערבניות על זה:

ומצאתי בתשובות הגאונים תשובת רב עמרם ז"ל שהיה מנהג בראשונה באלקירואן שהיו מלוים על הקרקעות והיו שוכרים אותם בפחות ונאמ' להם ממתיבת' קדושה שהוא אבק רבית וחזרו למוכר' והיה מתנה הלוקח על עצמו מדעתו לחזור לו קרקע לזמן כך אם יחזיר לו המעות וכשנתארך הדבר היו מוכרים קרקע מנה בחמישי' שהיו בטוחים בלוקח שיחזור ורוב העם כשהיו רוצי' למשכן בתיהם היו הולכים לסופר והיו אומרי' להם אין ראוי להיות משכנתא אלא תעשו שקר מכירה מוחלטת ואחר כך יהיה כותב עליו הלוקח מעצמו מרצונו כשתביא לי המעות בזמן פלו' אקבלם ממך והלוה היה או' מאחר שאין הקרקע יוצא מרשותי כתוב כפי מה שתרצה ואחר יום או יומים היה כותב שהתנה הלוקח מדעתו ורצונו להחזיר לו ביתו והשיב שיהיה מותר כשקונה הלוקח קנין גמור ואחר כך מתנה אם יהיו לך מעות אחזירהו לך והאריך בפרטי הענין אם מכחשים זה לזה ועל מה שטען שמכר מה ששוה מנה בחמשים הוי כמו שאז"ל כדי שלא יראה אדם לחברו דירה נאה או שדה נאה ויאמר אקפוץ ואלונו כדי שאגבנו בחובי שראה המוכר מוצרך ודוחק חייב בדיני שמים אבל בדיני אדם אינו חייב כלל ועל מה ששאלו אם יש לעשות תיקון על המצרנים שנמנעו מלהלוות שיראים מן הקטטות ומי שהוא מוצרך עומד בדוחק כתב שאם רצה לעשות דבר שיפטר מדיני אדם אף על פי שיש בו עון בידי שמים הרי הוא מה שעשו המתחכמים בענין המכירה ושרצה הלוקח שאם יחזיר לו המעות יחזיר לו הקרקע ואם רוצה שיפטר מדיני שמים הדבר שהסכימו עליו שהו' מותר הוא משכנת' דסורא ע"כ קיצור וכוונת התשובה שנראה שמצד הדין יכולים לעשות ענין מכירות אלו לחלוטין ואפילו שוה ק' בנ' ואחר כך הלוקח מדעתו כותב לו שטר שאנחנו קוראים שטר הטבה שאם יחזיר לו המוכר המעות תוך זמן כך שיחזרו לו הקרקע או החפץ שהוא קונה ועכ"ז הסכמנו שלא יעשו כך משום דברים שבלב ולחמול על המוכרים אנו צריכין לחפש אחר משא ומתן אחר שיהיה מותר ויהיו המעות מצויים למוכרים כפי מה שכתבתי קודם מענין השותפות וכיוצא בו:

וכן הרי"בש ז"ל סוף תשובה ש"ה על מה שאמר כי רבים בני הקהל יראת ה' על פניהם מתיהדים לפרוש מן האיסור ומושכים עצמם מטרש' ההיא כדי להסתלק מן הספק ואם הדבר יהיה מותר יתחסדו עם אביוני עמם שלא נשאר להם בלתי אם גויתם ואדמתם למען לא יצטרכו למכור נחלתם לצמיתות או להשתעבד לעקר גוי וכתב הוא על טרשא הנהוגה בברצלונה שהיא מותרת גמורה למכור הבית לגמרי ע"מ שישכירנה למוכר וכמו שכתב שם ע"כ וכן כתב במרדכי היתר גמור ומצוה מן המובחר לתת מחיה לבני ברית ממה שיתן משכונות ליד נכרי וכו' ע"כ הרי שמחפשים בכל הדורות למצוא היתר לרבי' בפרט המוצרכים בכמו שהוא הווה בינינו כי בעוונו' בעלי מלאכת הבגדים נדלדלו וצריכים ללות מן הנכרים על חד תרין עד שלא ישאר חס ושלום בלתי אם גויתם כתבתי כל זה. להנצל לעיני כל ישראל מן המתמיהים עלי על מה שהוריתי אופן היתר במשא ובמתן ואני כוונתי לשם שמים המביט לארץ שנת שיט"ה והדס:

תוכן העניינים

מביט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה