אור ברסלב
מביט חלק א סימן רמח

מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

סימן רמח

סימן רמז

על דבר השפחה אשר הועד עליה שהיה רגלה נפוח בבי' המוכ' ואח' שקנא' הקונ' נתגל' אליו כי היתה חולה מחולי הנקר' טרופישיאה אשר קצת סימניו נפיחת קצת האיברי' והמוכ' טוען שהשפח' שמינ' ורגל' נראה שמן ומי שאינו מכיר' יאמ' שהי' נפוח' נר' דאין בטענ' זו ממש שאם הנפיחה היא עתה כמו שהית' אז לפי ראו' העדי' שראו' קוד' הית' מהחולי הנז' והוי מקח טעות כיון שלא נודע להם קודם דגלי סיפא אריש' דכול' חדא מלת' היא. ונראה לי להבי' ראי' ממאי דפסקי' הלכת' פ' יוצא דופן תוך זמן כלפני זמן וכמו שפסק הרמב"ם ז"ל פ"ב מה' אישות ושתי שערות שהביאה הבת תוך י"ב או הבן תוך י"ג אע"פ שהן עומדות במקומן אחר הזמן הן שומא כלפני הזמן ולא נימ' קוד' היו שומא ועכשיו הן סי' וה"נ נימא קודם לא היה זה החולי ועתה הוא זה החולי הנז' וכן יש ראיה מהא דתנן פ"ד דנגעי' גבי בהרת הלכה וחזרה בסוף שבוע הרי הוא כמו' שהיתה ופרש"י ז"ל ומסגירו הסגר שני וכתב עוד והאי חזרה היינו במקומה הא' דאי במקום אחר הרי זו בהרת משמע דכל שהוא במקו' אח' אמרי' דהיא היא ולאח' הפיטו' דתנן דתראה בתחילה היינו טעמא דאע"ג דהיא היא כיון שפטרה כבר דיינינן להאי אחריתי בתחילה כדילפי' התם מקראי והכא נמי האי נפח דחזו בה מתחילה היינו מה שאנו רואים עתה וכ"ש הוא התם הלכה ודאי וחזרה והכא לעול' הית' במקומ':

ומה שכתבו הדיינים יצ"ו הן אמת ראובן מרחו' לא הוזכ' זה בעדויות ב' העדים אדרבא נראה שמקרוב נראה להם שהרי בעדות הא' כתבו שבאת לחנותו והראת לו רגלה ואמרה שהיא נפוח וכן נראה לו ואמר' שירפ' אותה והשיב שלא היה בקי ברפואות הרי שהיה קרוב לה כיון שהיתה בחנות עמו והחנות הזה הוא ידוע כי היא קטנה ומסתמא קרוב לה היתה בפרט שהראה הרגל כדי שירפ' אותה היה צריך שתפשוט לו את הרגל קרוב לו כדי שיראנו היטב כי הוא אומן ולכן השיב לה שלא היה בקי ברפואות כי ראה הנפח ולא בטח היותו בקי לרפאתה והוליכה לרופא ולא חסר דבר בראייתו אלא הנגיעה בידו וכן העד הב' ראה אותה תוך בית רבה ושאל לה על ענינ' עם גברת' והיא אמרה לו שהיו מרעיבין אותה ומעמיסין עליה עול שעבוד עם היותה חולה ואז הראת לו רגלה נפוח ומסתמא קרוב לה היה האיש הרואה בדברה כמו דברי תרעומת מגברתה בביתה. ומה שכתבו הדיינים וכן טענו בפני העדים והם נסתפקו לדבריהם לא ראיתי בלשון עדות' שיסתפקו אם היה נפח או שמנונות שהרי אמרו שאמר להם שרגלה היה נפוח וכן נראה להם וכיון שאמירתה שהיה רגלה נפוח היא בסבת חולי לפי דבורה מה שנראה להם כן היה גם כן נפח ולא שומן כי האיברים הם כמו שותפי' בחיבור הגוף והשמנינו' מתחלק בין כולם בשוה וכיון שראו הרגל לבדו נפוח ולא שוק על ירך נראה להם ודאי שהיה נפח כמו שאמרה היא ולא שומן והרי רגלה לפניהם עתה נפוח כמו שהיה ואם עתה הוא נפח מקוד' ג"כ הי' כן שאין השומן מתהפך לנפח ואם כן עדות זה הוא עדו' ברור ולא אמתלאה דאין אדם תועה מדרך השכל לראות מקום א' בגוף האדם נפוח וסביבו אינו נפוח ויטעה ויאמר כי הוא שומן כי אם היה שומן היה הרגל האח' כמוהו ושעל הרגל היה גם כן נפוח כפי עוביו או דקותו ואם כן עדות זה הוא עדו' ברורה שהוא נכר לכל כ"ש לעד הא' שהיה אומן ויודע בטיב דברי' אלו לכן היתה באה אצלו ולא חסר לו אלא הבקיאות ברפואות כמו שהשיב הוא לה וכיון שכשהכיר הקונה במום זה לא נתרצ' בה הוי מקח טעות וחוזר לפי העדא' העדים והדיינים יצ"ו הם מיראי הוראה לאפוקי ממונא ולכן לא נראה להם העדות ברור ולפי האמת הוא ברור לאפוקי ממונא נאם המבי"ט:

תוכן העניינים

מביט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה