אור ברסלב
מביט חלק א סימן רמה

מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

סימן רמה

סימן רמד

על מה שכתוב בכתובות שלא ישא אשה אחרת עליה כתב החכם ה"ר שמואל ן' וירגה שאין תנאי זה מונעו מליש' למי שבא מח"ל לא"י ושלח כתב לאשתו שתבוא ולא באת וכתב כי התנאי הוא כפי מה שנהגו לכתוב בכתובות שלא ישא אשה אחרת ואם יעבור וישא שיפטרנה בגט ויתן לה כתובתה וכן היו נוהגים לכתוב בטילוטולה כפי מה שכתב הרא"ש ז"ל בתשובותיו כלל ל"ג וכתב שכל מנהג כתובתינו כתובות ספרד נמשכות ממנהגי טוליטולה ואין תנאי זה מונע נישואין אבל מחייב שאם ישא אחרת שיהיה מחויב לפטור הראשונה בגט וליתן כתובתה וכל שהוא עוש' כן אינו נקרא עובר על התנאי כי כן יראה מדברי הרא"ש ז"ל בכלל הנז' שכתב שם כי מי ששהתה אשתו עמו י' שנים ולא ילדה אין התנאי הזה מועיל יותר מן הדין כי הדין הוא שיוצי' ויתן כתובה והתנאי גכ"כ הוא וכיון שכן למדנו מדבריו שם כי אין התנאי הזה מעכב נישואין אבל מחיי' פיטור גט ופרעון כתובה לראשונה בעת נישואי שני' וכיון שכן בנ"ד יכול האיש הזה לישא אשה אחרת כל שיקבל עליו בנידוי לפטור הראשונה בגט אם רוצה להתגרש והכתובה תעמוד עליו בחוב כיון שאין לו לפרוע הכתובה שזה מספי' כפי מה שכת' הריב"ש ז"ל בתשובה צ"א שאם אין לו תעמוד הכתובה עליו בחוב וזה מספיק ע"כ דבריו בזה ולא צדק במה שכתב למדנו מדבריו שם כי אין התנאי הזה מעכב נישואין אבל מחייב פיטור גט וכו' כי לא כתב הרא"ש ז"ל אלא כששהתה עשר שנים כי אף בלא תנאי כך הוא הדין וכן נלמוד לענין נדון דידן הוא מפני שאינה רוצה לעלות לא"י אבל בלא שהתה קבלה עליה לא"י אם רוצה לישא אשה על אשתו אינו רשאי מפני התנאי שהרי כתוב בפי' בתנאי ואם יעבור שנראה שאין לו רשות וכולי אלא שהוא עובר על התנאי או על השבועה או חרם אם כתוב כך בכתובה כמו שנהוג וא"כ איך כתב כי למדנו מדבריו כי אין התנאי מעכב הנישואין כו' כתב עוד ואל תשיבני כתובה מאי עבידת' כיון שאינה רוצה לעלות ומתני' קאמרה תצא בלא כתובה שכבר כתב המרדכי סוף כתובו' בשם רבי' חיי' ז"ל שהוא בזמן שהיה שלום בעולם לא בזמננו שהדרכים משובשי' וכיון שכן האיש הזה מותר לישא כל שנתחיי' בחיוי הנז' ואני אומ' דעדין תשובתו בצדו דמה שכת' רבי' חיי' ג"כ לא כתב אלא בזמנו שהיו הדרכים משובשים לבא מכל אותם המקומו' דרך ים לא"י אבל בזמננו זה לבא מתורגמה דרך ים בספינת הצמר כמו שרגילי', בכל שנה לבא ודרך יבשה ג"כ אינו נקרא דרך משובש והוי דינא דמתני' דכופי' וכן כתב הר"ש בק' הר"ש ב"ר צמח ז"ל דכופין לעלו' לא"י בדאפשר בלא סכנה וכתב דבזמן הזה מנא אמון ולמעלה כופין לעלות דרך יבשה וגם דרך ים בימות החמה אם אין שם לסטים וכן בזמננו זה חשוב דליכא סכנה כי האי גוונא דבין בים בין ביבש' השיירו' מצויו' ביבשה וספינת הצמר מצויה בים בכל שנה ועוד בלי סבר' רבי' חיי' משכחת לה כתובה לדינא דמתני' קתני תצא בלא כתובה דהיינו כתובה מנה מאתים ותוספת אבל נדוני' אית לה וכמו שהביא במרדכי בתשובות מהר"ם שם וכתב הר"ן ז"ל דה"ה תוספ' דלית לה למשמע דנדוני' פשיטא דלא חייב בכלל כתובה להאי מלתא דאפי' שכתב דאפי' נדוני' לית לה הרי כתב דמה שהוא קיים אית לה דלא גרעה מזינתה וכו' והרמב"ם ז"ל ס"פ י"ג כתב תצא שלא בכתובה ובתחלת פ' ט"ו משמע דכתובה דהכא אין הנדוניא בכלל וכן נר' ג"כ ממה שכתב הרב בעל מ"מ לדעת הרב ז"ל כתב עוד על דבר רבי' חיים ז"ל וכיון שכן האיש הזה מותר לישא אשה כל שנתחייב בחיוב הנז'. ואני אומ' כיון שכן שלדעת ר"ח אין כופין כמו שכתב אבל לא בזמננו זה שהדרכים משובשים א"כ האיש הזה אסור לישא אחרת מפני תנאי הכתובה והשבועה אפילו נתחייב בחיוב הנז' כיון שאינו יכול לכופ' דמשו' עליה לא"י אינו מותר לעבור על השבועה וכשהוא מצוה וכופין אותה לא היתה השבועה חלה אם היה נשבע שלא לעלות והיא חייבה לעלות עמו דהכל מעלין לא"י אבל לדעת ר"ח שאינו יכול לכופה השבוע' חלה וכ"ש עם מה שכתב רבי' חיים עצמו דבזמן הזה אינו מצוה לדור בא"י כמו שהביאו התוס' סוף כתובות וכיון שהוא מביא ראיה מה"ר חיים דון מיניה ומיני' בסברא זו ג"כ והרי הוא עמה ככל אנשים דעלמא דאינו יכול לישא עליה אפי' בלא שבועה אם לא שיפרע לה כל כתובת' דלא אמרי' שתשאר חוב עליו אלא כשהו' רוצה להתגרש או כשהוא חובה עליו לגרשה כמו כשהוא אסורה עליו או כשיש לו אי זו סבה כדאמר לעיל ואנן נקטי' דלא כרבי' חיים בהא מילתא ורמינן אנפשין למיתי לא"י לאצטעורי בה טפי ולפום צערא אגרא עוד כתב כ"ש שזה רוצה לישא לקיים מצוה ושלא לבטל מפריה ורביה והוי כי ההיא דשהתה י' שנים דהרא"ש ותו לא מידי ע"כ ואגב חורפיה לא עיין בה ותו איכא מידי דהאי דשהתה עשר שנים היינו כשלא קיים מצות פריה ורביה ועל זה כתב הרא"ש ז"ל שהתה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה וישא אחרת אבל מי שיש לו בנים כי נ"ד דסיימוה קמיה דאית ליה בני אינה כשהתה י' שנים דמחייבי' ליה לישא ובתחלת א"ה כתב בפי' דדינא דשהת' היינו כשאין לו בנים ומצוה הי' דאיכא משום לערב אל תנח ידך דרבי יהושע לא קאמר אלא לכתחלה. עוד כתב דאף נמצא בקצת כתובות שאין כתוב אלא א"כ שהת' י' שנים ואינו כתוב שאם יעבור שיפטרו' וכו' שנר' לו שהיא קיצור הסופר אינו כן דכיון דבמקום ההוא אין נוהגי' לכתו' ואם יעבור אינו כמו שהיה נכתב דנהרא נהרא ופשטיה ואין מקום אח' נגרר אחר מקום אחר במנהגות ואפי' שבמקום א' נהגו הרוב ליכתב כן ונמצא בכתובה אח' שלא כתבו אלא אם שהת' י' שנים כמו שנכתב כיון שכתב מקצת התנאי נראה כי בזה נתרצה ולא בשא' דאם לא כתב כלל נראה דהוי כמו שנכתב הכל כיון דמנהג המקום הוא אבל כשנכתב קצת התנאי יכול לומר בזה נתרצה ולא בזה ולפי הדין אדם זה מותר לישא אשה אחרת שעשה לה התראה וכתב לשם הוא ואחרים שתבוא עם השיירות המצויות ולא באה עמהן והיה יכול לכופה לעלות אפילו בזמן הזה דמצוה נמי איכא כדאמ' לעיל ואם לא תרצה לבא תקח נדוניתה ותצא והשתא תו ליכא מידי כתבתי על פוקד כן ראיתי כל מה שכתב למעלה ונטיתי מרוב ראיות דבריו דרך ימין כמו שכתוב אצלי ועכ"ז האיש מותר לישא אחר' שהתרו בה בכתב שתבוא והשיירות מצויות לבא בים וביבשה ולא באה ואם תרצה להתגרש חייב לגרשה ותקח נדוניתה ולא מנה או מאתים ותוס' דהכל מעלין לא"י נאם המבי"ט:

להחכם הדיין כמה"ר יוסף ציאח נר"ו:

תוכן העניינים

מביט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה