אור ברסלב
מביט חלק א סימן רלא

מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

סימן רלא

סימן רל

אנשי לצון יפיחו קריה יחרחרו ריב ומדון עושים בעברת זדון את פני האדון ומה שהיה כבר היה. שניתנו קידושין לבת צנועים בכחש ומרמה המקדש והעדים ריקים ופוחזים במעגלותם נלוזי' לא תעשינה ידיהם תושיה לריק יגע המקדש לתהו והבל כח עדותם כלו כי לא מצאה ידם די עדות הצריך לחול הקידושין וכמו שכתבתי סי' רכ"ח זה ימים על זה אלא שחכם אחד מיוחד ומפורסם רצה להחמיר ולהצריכה. גט ועכבו תשובת הוראתי להתיר שלא תגיע למקום אשר ממנו שולחה לי שאלתה ועל זה הוצרכו קרובי הבת לרצות בכסף ומחיר את המקדש שישלח לה גט ונכתב הגט וניתן לשליח כפי הנשמע ע"מ שיקבל קודם עשרים סולט' ואחר כך יתן לה הגט וחזקה שליח עושה שליחותו קבל ומסר הגט ובו ביו' חזר הנותן ולקחם ממנו בחזקה ע"י הערכאות:

ועתה שלחו פה להתרעם על זה ולומר כי הגט בטל כיון שלקחו מיד השליח מה שנתנו לו ע"ת הגט ופה ניתוספו דברים כי אמר לו המגרש לשליח שיקבל המעות ויתנם לפלוני ואחר כך יתן הגט כפי מה שהראה לי הסופר כתיבה אחד בלי חתימה ואחר כך חתמו מעשה ב"ד כתב בידו שאמר לו אל תתנהו לה אלא אחר שיתן המעו' לידך ואחר שתתן אותם לפלוני. ונראה. כי לענין מה שחזרו ולקחו ממנו המעות אם לא היה התנאי אלא אחר שיתן לידו המעות יתן לה הגט שלא נפסל הגט בזה כיון שרבכ נתקיים התנאי שקבל קודם ואח"כ נתן הגט ועל מה שלקחו ממנו המעות יתבעו בדין תורה אם יתחייב יגבה ממנו כי אחר שחל הגט מיד כשקבל המעות קודם ונתן הגט כבר נתקיים התנאי ולא יחזור להתבטל למפרע מפני שנטלם ממנו בחזקה כי לא התנה עמו אלא שיתנו לו וכבר נתנם לא שיקיימם בידו וכמו שאם נאבדו או נגנבו או נאנסו ממנו אחר כך לא נתבטל הגט אעפ"י שנחשב לו כאלו לא קבל שום דבר ויטעון על מי שלקחם ממנו כמו כן אם לקחם הוא ממנו לא נתבטל הגט כיון שחל מיד אח' נתינה המעות ותביעת ממון היא מה שיש לו אצלו אחר כך והגט קיים כדא':

ולענין מה שהעידו פה כי בשעת מסירת הגט לשליח אמר לו בפי' אל תתן הגט אלא בקבלת המעות ונתינתם לפלוני בזה צריך לחקור אם בשטר השליחות לא היה כתוב אלא שיקבל המעות ואחר כך יתן הגט או לא היה כתוב בשטר השליחות שום תנאי אלא שע"פ אמר לו שלא יתן אותו עד שיקבל עשרים סולט' ואומר כי אם בשטר השליחות היה כתוב התנאי של נתינת המעות לידו ולא הוזכר שיתנם קודם נתינת הגט ליד פלו' אם כן עדות זה מכחשת את עדות האחר ואם העדים עצמם שהעידו עתה פה שיתנם לפלו' קודם נתינת הגט הם עצמם החתומים בשטר השליחות שלא הוזכר נתינתם לפלו' אינם נאמנים עתה להכחיש עדותם הכתוב בשטר השליחות כיון שהוא מקויים או חתימת ידם יוצא ממקום אחר כי ענין נתינתם לפלו' שלא הוזכר בעדות הראשון הכחשה היא לעדות זה כיון שקיום הגט תלוי בקיום כל תנאי אם לא שיאמרו בפי' שאחר שכתבו העדות הא' חזר ואמר הבעל שלא היה רוצה שיתן הגט עד שיקבל המעות ויתנם לפלו' ונשאר השט' הא' בידו והרי לא הזכירו ענין זה בעדות זה שחתמו עתה ואם הם עדים אחרים גם כן הם מכחישים את העדים שהם חתומים בשטר השליחות וכיון שהשט' ביד השליח והשליח עצמו אומר שלא התנה עמו קודם הנתינה אלא קבלת המעות לא נתינת' לפלו' הם עיקר ועליהו סמכי' וכמו שכתב ריב"ש ז"ל סימן קכ"ז על מודעת גט שלמד מדברי הרז"ה ז"ל שיותר יש לסמוך על דברי העדים שהוזמנו להעיד מאותן שלא הוזמנו ובנ"ד אותם שחתמו בשט' שהוליך בידו השליח הוזמנו לעדות זה ונאמר כי מקודם אמר לעדי' ענין הנתינ' לפלו' גם כן ואחר כך כשנכת' שטר השליחו' נתרצה בקבלתם לבד קודם נתינת הגט דכל היכא דאפש' לתרוצי מילתייהו דלא ליהוי הכחשה ביניה' מתרצי' כדאמ' גבי ב' עדי' זה אמ' בג' לחדש וזה אמר בד' דליכ' הכחשה ועדותן קיימת דזה ידע בעיבור וזה לא ידע וכן בשעו' שדרך העד לטעו' בשעה א' ובהכחשת ענין העדות נמי מתרצי' דיבורייהו וכמו שכת' הריב"ש ז"ל באותה תשובה על ביטול המודעו' שהיה הכחשה בין ב' כיתי עדים דאפשר שלא היה הכחשה ביניהן שאותם שאמרו שלא בטל לא שמעו כשאמר המגרש כן על ביטול המודעות ואחרי' שמעו וכו' וכמו כן בנ"ד כולם מסכימים שאמ' לשליח שיתן המעות לפלו' אלא שאלו שהוזמנו וחתמו בשטר והשליח שמעו בפי' שלא תלה נתינ' הגט אלא בקבל' המעות לא בנתינת' לפלו' קוד' ואלו שמעו קבלתה ונתינת' וחשבו כי נתינת הגט היה תלוי בשני הדברים ואם לא נכתב בשטר השליחות שום דבר אלא שאומר השליח שאמר לו ע"ת שלא יתן הגט עד אשר יתן לו כ' סולט' והעדים אומרי' שאמר לו שיתנ' ג"כ קודם לפלו' פשיטא שאינו נאמן ואם היה הגט קיים היה נוטלו ממנו ומקבל המעות ונותנם לפלו' ואח"כ חוז' ונותן לה הגט ואינו נאמן לומר שאח"כ אמר לו שבקבלת המעות יתן הגט ואח"כ יתנם לפלו' דכיון שדבר זה עכוב הוא בקיו' הגט דלעדות העדים הגט בטל מפני שלא נתן לפלוני קודם הוי כמלוה את חבירו בעדים שאינו נאמן תוך זמנו לומר פרעתי אלא בעדים וה"נ הכי הוי וכן משמע במרדכי פר' התקבל דכתב על שליש נאמן וא"ת אם נותנו לא' בפני עדי' לפקדו' מה הימני' שייך וכו' וי"ל שדעתו לסמוך עליו אם ילכו העדים או ימותו כו' משמע דאם הם לפנינו אינו נאמן לומר אלא אח"כ אמר לו לגירושין יהיה בידך דשליח הולכה אין צריך לעשותו בעדים כמו שכתב הרמב"ם ז"ל כנ"ל אלא שמצאתי לתוס' והרא"ש שכתבו דאפי' שיש עדים דלפקדון נתנו לו נאמן שליש דסמך עליו כמו שכתבו פ' התקבל והרשב"א ז"ל כתב א"כ ניחזי סהדי מאי קאמרי אלא דמ"מ כיון שהיה יכול וכו' וכאלו אמר נאמן עלי וכו' יותר מק' עדים וכו' לפי זה יהיה נאמן השליח אם אמר שלא התנה אלא על קבלת המעות וכ"ש אם אמר אח"כ אמר לי קבלת המעות לבד ונתינתם אח"כ לפלו' וכאם המבי"ט ועיין סי' רכ"א:

תוכן העניינים

מביט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה