מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן רכט
ראובן לוה מגוי במקום דירתו וכתב עליו ש"ח לגוי ושיעב' מקרק' ואגבן מטלטלי דקנה ודעתיד למיקני ושמעון קנה שטר החוב מן הגוי ולא מצא שם במקום ההלואה נכסי' לראובן והלך שמעון לעיר אחרת שהיו בה נכסי ראובן ותבע לב"ד שיגבוהו מנכסי ראובן שלא בפניו ויש נכסים לראובן גם כן במקום אחר ובמקום שהוא שם ילמדנו רבנו אם נזקקין לו ב"ד להגבות לו או לא:
תשובה הריב"ש ז"ל כתב תשובה שנ"ג בכיוצא בזה שצריך המלוה לילך למקום הלוה ויתבענו שם ואח"כ יביא אדרכתא מדייני המקום הנז' ויגבו לו ב"ד שבכאן מנכסים אלו דהא כיון שלא לוה בכאן ליתי' לטעמא דשלא יהא כל אחד נוטל מעותיו של חבירו והולך לו וליכא נעילת דלת ושכן כתב הרי"ט אלישבילי ז"ל וכן נר' מתשובת הרשב"א ז"ל סימן אלף ע"ד ונ"ל בנדון דידן דאף במקום דירתו לא היו נפרעים ממנו שלא בפניו דהאי תקנתא לא הויא אלא בישראל כדמשמע מדקאמר כדי שלא יהא אדם נוטל מעותיו של חבירו והולך לו אבל לא בגוי ע"א דלא עבדי' תקנת' לפרעון דידהו וכן משמע בירושלמי דמתמהי ונפרעים מן האדם שלא בפניו א"ר ירמיה כשהרבית אוכלת בהן וכתב הרי"ף ז"ל שם פר' הכותב ושב"ד גובין רבית כשערב לו מן הגוי וכדאמר נמי התם בירו' פ' הכותב ור"ח ז"ל הביא ראיה מירוש' זה שאין נפרעין מן האדם שלא בפניו דהכא אוקימו בירוש' דמיירי בע"א ומשום רבית ונראה לי דלא פליג ירוש' אדרב נחמן דהא דמשמע בירושלמי דאי לאו רבית לא הוו נפרעין שלא בפניו איירי במלוה ע"א דלא עשו בו תקנה והא דרב נחמן איירי בישראל דעשו לו תקנה שלא יטלו מעותיו וילך לו ובר מדין כיון שבדיניהם אין נפרעין מן האדם שלא בפניו ישראל הבא מכחו הרי הוא כמוהו והראיתי תשובת הריב"ש ז"ל לחכמים שחלקו עלי בדין זה ואמרו שלא היה נראה להם ושהם יכולים לחלוק עליהם דלאו קטלי קני באגמא כו' ואני סומך על הראשונים ז"ל