אור ברסלב
מביט חלק א סימן ריז

מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

סימן ריז

סימן רטז

על דבר פירות שגדלו בשמטה בקרקע הגוי שזרעו בשנת השמטה בא"י כתבתי זה בסי' י"א וסי' כ"ה זה לי כמה שמטות שאינם חייבים במעשר ושהם כפירות של ישראל שגדלו בקרקע בא"י ועתה מצאתי בספר כפתור ופרח בכמה מקומות שנראה כמ"ש כ' בפ"ד סי"ב כתב ט"ק מה"ר אליעזר ז"ל בהלכותיו וצריך להזהר בכל מקום מפירות שגדלו בא"י ברשות הגוי ככל חומר אותם פירות שגדלו ברשות ישראל הן לענין תרומות ומעשרות הן לענין שביעית ע"כ ובפרק י"א דס"ד על תוס' דמסכת אהלות פ"ז כתב שאפילו בפירות שביעית של גוי היו נוהגים בו איסור קודם לכן ע"כ ובפ' מ"ו סימן תי"ח על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ד מהל' שביעית דפירות הגוי מותרין כ' הוא תימא על זה אמאי פירות של גוי מותרים מזה הטעם כו' וזה אפי' בקרקע הגוי וכו' אבל מה שהוא אסור מן התורה מפני שבת הארץ וקדושתה לא הופקע אותו איסור בקניינו כו' ה"נ אינם חייבים בשביעית אבל בפירותיה' נוהג שביעי' כו' וממשנ' אינו נעב' ירא' ג"כ בפי' שפירו' הגוי בעבודת' שהם אסורי' נמצאת למד שבקדושה שניה אסורה בעבודה וכו' וכן לפי הנראה מה שזרע הגוי בקרקעו וכו' ובשניה מותרי' הפירו' עד זמן הביעור ואחר כך כתב על עובד' דבני כנען פ' חלק אם כן מה שזרע הגוי בקרקעו בא"י מקדוש' שניה בשביעית אסור ובפ' מ"ח דת"כ על ברייתא דמס' יבמות כתב והראב"ד פי' עזקה ארץ עבודה ואם ספיחים אסורים בשביעית כ"ש פירות ארץ עבודה בין של גוים בין של ישראל ע"כ נמצא לפי זה שכבוש עולי בבל אינו נאכל ואפילו נעבד ע"י הגוי וכן נמי נר' לפי דברי הראב"ד ז"ל וזכרנוהו בפ' שאח' זה גבי עזקה נאמנים האיסו' מבואר באהלות פי"ז זכרנוה פי"א ע"כ ובפ' מ"ח וכו' אחר שכתב פ' מ"ו ענין איסור פירותיהם חזר וכתב וז"ל נראה שנשארו פירותיהם בשביעית בחיו' תרומו' ומעשרו' כשאר השנים אלא שיהיה במעש' ב' דלא גרע מעמון ומואב וכו' ויהיה אם כן מי שבפירותיו חל שביעית כמו הישראל אין בו חיוב תרומות ומעשרות אבל מי שלא חל עליו שביעית כמו הגוי פירותיו הם בחיוב ואם עכשיו בארץ ישראל שרוב פירותנו משל גוים הם בדין הוא שיהיה נוהג בהם דין מתנות בשביעית אלא שמעשר שני יהיה מעשר עני כו' שאח' שפירו' הגוים אין בהם דין שביעית הוו להו בשביעית כפירו' עמון ומואב וכו' ע"כ כדי שלא יהיה כסותר דבריו הראשוני' והאחרונים אני אומר כי מה שכתב קודם פ"ד הוא משם מהר"ר אליעזר זצ"ל היה אפשר לומר דלא סבירא ליה אבל מה שכתב פי"א הוא סברת עצמו וכן מה שכתב פרק מ"ה פעמים וג' ומה שכתב גם כן פרק מ"ח לפי' הראב"ד ז"ל ואם כן נצטרך לומר כי מה שכתוב אח' כך נר' שנשארו פירותיה' בשביעית בחיוב תרומות ומעשרות וכו' הוא לפי פשט דברי הרב שכתב שפירותיהם מותרים וכמו שכתב למעלה אחר שהשיג עליו ואל הרב ז"ל יש לו להאמין אף על שמאל שהוא ימין ואני מאמין אל דברי הרב ז"ל גם כן אלא שנ"ל שגם הרב ז"ל סבור שפירות הגוי שבאו ליד ישראל צריכים ביעור כי מה שכתב גוי שקנה קרקע בא"י וזרעה בשביעית פירותיה מותרים רוצה לומר שאינם אסורים מפני שזרעו אותם כישראל שזרע קרקעו בשביעית שהם אסורי' באכיל' וגזרו על הספיחים שהם אסורים באכיל' מפני עוברי עביר' שלא יזרע בסתר וכמ"ש הרב ז"ל בראש הפ' ומותרי' שכתב הרב ז"ל היינו שלא בשעת הביעור כמו שכתב שלא גזרו על הספיחים אלא מפני עוברי עבירה והגוים אינם מצווים על השביעית כדי שנגזור עליהם שנר' שמה שכתב מותרי' ר"ל שלא קנסו עליהם מפני שזרעו' שהרי אינ' מצווים אבל יהיו פירותיהם כדין שביעית לענין ביעור כמו פירות האילנות שבקרקע ישראל שהם מותרים באכילה וחייבים בביעור ואם כן אינו קשה על הרב ז"ל כלל ממה שהקשה עליו בעל כפתור ופרח שכתב תימא על זה אמאי פירותיו של גוי מותרי' מזה הטעם שכך שנינו לא נאכל כו' נראה שהוא סובר שמה שכתב הרב ז"ל מותרים ר"ל שאינם צריכים ביעור ואינו כן שמותרים ר"ל שלא קנסו עליה' כמו על ישראל אבל יהיו חייבים בביעור כמו פירות האילן שהם מותרים באכילה אפי' מדרבנן והם חייבים בביעור:

מה שכתבתי לסמוך פסק דין של החכם ה"ר חיים עובדיה נר"ו:

תוכן העניינים

מביט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה