מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן קפח
אחר זה מצאתי הוראת מורינו הרב הגדול כמהר"ר יעקב בירב זלה"ה על א' שהיו רגליו קשורות בלוח הספינה ונטבעה הספינה ואבד זכרו שעברו ב' שנים ויותר וכתב כי האשה מותרת לכתחלה לדעת כ"ע והאריך ללמד כי איסור מים שאין להם סוף הוא מדרבנן דמדאורייתא מותרת דרובן אין ניצולין ומשום דמיעוט' ניצולין כהנהו עובדי דמייתי בגמ' אסרו לכתחלה וגזרו שאם תנשא לא תצא ולפי זה אין לנו כח לאסור לכתחל' אלא דומיא דהנהו עובדי אבל אם יש עכבה אחרת להצלת הנטבע שאפילו יזדמן לו הדף לא יוכל להנצל אין לנו כח לאסור ולהוסיף על תקנת חכמים וכו' והביא עוד תשובת ה"ר אליעזר מוורדון ז"ל להוכיח כי באמת לאות חזקות יתירו במים שאין להם סוף ועוד הביא תשובת ה"ר אליעזר ממיץ שהתיר אשת ר' שלמה מורנא שנטבע בספינה אחת ולא בא שום עדות עליו אך מחמת סברות ואומדות התירה שכתב שהדבר תלוי באומד לפי ראות ת"ח ויראי שמים שבכל דור ודור עוד הביא תשובת גאונים שהשיב רבי' משולם בן רבנא קלונימוס על ראובן שהיה רגיל ללכת בסחורה מהלך יום ומתעכב שם פעמים חדש פעמים ג' ופעמים ה' הן חסר הן יתר ופעם הלך לשם ולא חזר ונשמע שנהרג לשם ולא בא אפי' גוי מל"ת שיכולה אשתו לינשא וליטול כתובתה כיון שנשמע מפי גוים שנהרג אע"פ שלא ראוהו ולא היו עם הורגיו כיון שלא נשמע עליו שהוא קיים סומכים על דברי הגוים ומשיאין את אשתו משום תקנת עגונות ושנו חכמים מעידין לאור הנר וכו' ומשיאין ע"פ בת קול וכו' אלמא חזינא לגאון דבקול הברא בעלמא שנשמע שנהרג ולא נשמע עליו שהוא קיים אפי' שלא בא מעולם אפי' גוי מל"ת התירוה לינשא וגבתה כתובתה ולא מצינו שהחמירו במים בהתרת אשה רק במים שאל"ס משום הנהו עובדי דר' עקיבא ורבי מאיר וגדולה מזו כתב הרא"ש ז"ל באותה תשובה הכתובה באבי העזרי שהביא תשוב' רגמ"ה שבשעת מלחמה של מלך פראנציא וכו' שאף אם רפיא ביד ר' אליעזר הלוי הרי כתב רבי' יואל אביו זצ"ל בתשובה א' דכל פלוגתא דהתרה נמי יש לילך אחר המקל ואחר שחכמי הגמ' והגאונים הקלו משום תקנת עגונות אתה למד לחכמי הדור לצאת בעקבותיהם ע"כ הכלל העולה שזאת האשה מותרת לכתחלה לינשא לכ"ע והש"י יצלנו משגיאו' ע"כ קיצור דברי הרב מורינו ז"ל:
הרי שכתב מורינו הרב ז"ל דאין לנו כח לאסור לכתחלה אלא דומיא דהנהו עובדי אבל אם יש עכבה אחר' להצלת הנטבע שאפילו יזדמן לו הדף לא יוכל לינצל אין לנו כח לאסו' ולהוסיף על תקנת חכמים ז"ל ואין לך עכבה כזו שהיו הם תוך החדר כשנכנסו המים ולא היה להם דרך לצאת ולהזדמן להם דף כל שכן שלא היה דעת' לצאת כמו שהארכתי למעלה:
וכן הביא הרב ז"ל תשובה ה"ר אלעזר מוורדון להוכי' כי באמתלאו' יתירו במים שאין להם סוף כמו שהביאתיה אני ואלו היו דבריו בטלו' מעצמן כמו שכתב החכם ה"ר יוסף יצ"ו לא היה הרב ז"ל מביא ראי' מהן וגם הרב ז"ל לא הרגי' בהן שום קושי מן הקושיו' שהקשה הוא עליו ובדאי שעיין בהם והבינ' כיון שעשה סניף לדבריו:
וכן הבי' תשוב' ה"ר אליעזר ממיץ שהתיר אשת ר' שלמה מורנ' שנטבע בספינ' א' ולא בא שום אדם עדות עליו אך מחמת סברות ואומדות התירה וכתב שהדב' תלוי באומד לפי ראות ת"ח ויראי שמים שבכל דור ודור ע"כ ובנדון דידן יש עדות ברור ויש חילוקים לומר שאין זה בכלל מים שא"ס ואומדו' ג"כ כמו שכתבתי למעל' והמחמי' אין לו ראיה אחרת אלא שהוא מחמיר:
ומה שכתב ג"כ שהי' כאן איסור מדאורייתא כבר הוכחתי למעל' שאינו כדבריו ולדעתו לא היינו מקבלים שום עדות בזה הענין כי כשספינ' א' יהיה נטבע' הניצולי' בה הם ג"כ נחפזי' ויראי לנפש' ואיך יעידו על הנטבעי' ומצאתי תשוב' אחרת לרב הנז' ז"ל על יהודי א' שהי' בספינה שנשבר' והשליך עצמו לים לשוט להגיע ליבש' נתיגע בדרך והיה שט גוי א' לפניו וקרא אותו שימתין אליו ולא רצה להמתין לו ואמר לו כשתגיע למקום שיש שם יהודי' תאמר כי יהודי א' מסיטוליא' שיש לו שם אשה ובן ובת נטבע לפניך ושהפך מיד הגוי ערפו לראותו והיה מביט ושלא ראהו עוד ע"כ ואין לך נחפז ובהול כמו זה הגוי שהיה אומר לו היהודי שנתיגע כבר ושהיה נטבע והיה בהול שמא יארע לו כמוהו ועכ"ז כתב הרב ז"ל שהוא עדות גוי מל"ת ואם נשאת האשה לא תצא כ"ש שנקבל עדות היהודי שאמר שהניחם בתוך החדר והשליך עצמו שם וראה המים נכנסים לתוך הספינה דרך צדה ונהפכה עד שעלו על שוליה ונטבעה אח' חצי שעה וכל אותם שהיו על שולי הספינה הלכו ושטו להשיג הספינה הקטנה וראו כל אותם שהיו שם מי שנטבע ומי שניצול ומהנשארים תוך הספינה לא נראה מהם עד אחד הרי זה עדות ברור ושהות כמה יציאות נפש וליכא שום חשש לא דאורייתא ולא דרבנן נאם המבי"ט: