מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן קעט
קעט שאלה ראובן נתן קצת סחורה לשמעון שיוליכנה לתורגמה וימכרנה שם ויקנה לו במעות סכום כך מסחורה פלוני וסכו' מסחורה פלוני וישלחה לו ולא נראה לשמעון לקנות כי אם מסחור' א' וקנה הכל מאותה סחורה שנראה לו שיהיה בה יותר ריוח לראובן ושלחה לו ע"י איש שנראה לו נאמן ובשיירה טובה וקפצו עליהם לסטים מזויינים ושללו כל השיירה וטוען ראובן שכיון ששמעון שנה שליחותו שלא קנה לו כל מה שאמר לו שאחריות עליו כדין מי שאמר לשלוחו שיקנה לו חטים וקנה לו שעורים שאם פחתו פחתו לו ושמעון טוען שכיון שקנה לו ממין סחורה אחת מן הסחורות שא"ל שאינו נקרא משנה ושנראה לו שהיה ריוח יותר באותה הסחורה משאר הסחורות יורינו רבינו הדין עם מי:
תשובה תניא פ' הגוזל קמא ת"ר הנותן מעות לשלוחו ליקח בהם חטים ולקח בהם שעורים או איפכא תני חדא אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו ותניא אידך אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע וא"ר יוחנן לא קשיא כו' הא רבי מאיר כו' וכתב הריא"ף וכיון דקי"ל כר' יהודה חזינן כו' ואם לא נתן לו בתורת שותפות אלא לקנות בהן חיטין לסחורה ולא נטל ממנה כלום אם פחתו פחתו לשליח מפני שהוא משנה ואם הותירו הותירו לבעל המעות וכן לאכילה כו' וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכות שלוחין ושותפין וכן בח"מ סי' קפ"ג הכלל כי לעולם הפח' לשליח כיון ששנה ונראה דה"ה נמי אם קנה בחצי המעות חיטין ובחציין שעורים שאם פיחת במה ששנה דהוי הפחת עליו דמה לי שנה במקצ' מה לי בכל וא"כ אין ממשות בטענ' שמעון שקנה במקצ' סחורה א' מן הסחורות שאמר לו וכן במה שאמר שנר' לו שהיה ריוח יותר בסחורה האחרת שקנה לו אין לו זכות בטענ' זו שא"כ כל שליח יאמר כך ולא יהיה הפחת עליו וכיון דתניא סתמא אם פחתו פחתו לו ואם הותירו כו' משמע דאפי' היה איפשר דלהוי בה ריוח כמו אם נראה לו שהיה ריוח וקנא' אם לבסוף לא היה אלא פחת הוא עליו:
אבל יש לדקדק בזה כי מה שאמרו אם פחתו פחתו לו נראה דלא הוי אלא לענין פחת הקרן כשהיא בעין אבל אם נאנס כי הכא נראה דהוי ברשות בעל המעות כיון שלא בא האונס מצד השינוי דהא לא הוי לאחריותו אלא לענין יוקרא וזולא דאתי מחמת שינוייו ולא לענין אונסין דהא פסקי' כר' יהודה דאמר במתני' לא קני להו בשינוי וכתב הרא"ש ז"ל ולרבי יהודה לא קני להו בשינוי הלכך לענין שבח הוי כאלו לא שנה וכו' ומיהו לענין פחת אמר ליה לתקוני שדרתיך כו' וכתב אחר כך וגם לא חשיב גזלן מה שהוא משנה ממה שאמר דאכתי חשיב ליה בשמעתי שלוחו דקתני אם הותירו הותירו לאמצע כשהוא שותף משמע דלעולם הוי שלוחו לענין פחת משו דשכ' והוי כמו קנס וכדפרש"י ז"ל עלה דמתני' לר' יהודה דקניס ליה להא דשנה כו' משמע דאכתי שלוחו הוי וכל אחריות על המשלח אלא לענין פחת זולא אתי מחמתיה כדאמר':
ואם כן בנדון זה דלא אתא פחת מחמתיה דאפילו קנה לו הסחורה האחרת ושלחה היו שוללים אותה אין אחריות זה עליו ואף על גב דאמרי לעיל דאם שנה במקצת כי הכא שקנה חטה ושעורה דחייב בפחת החטה ששנה בה אע"פ דלא אתי פחת זה מחמת שינוייו שהרי מה שלא שנה בו נמי פיחת והכא נמי נימא הכי דכיון דשנה בסחור' האחרת אף על גב דנאנסו שתיהן יתחייב באותה ששנה בה אף על גב דלא אתי אונס מחמת שינויו לא דמי דהתם כל מינא אתי ליה פחתא וזולא ממיניה או חטים או שעורים לא מחמת פחת וזול דחבריה ומה חייב בפחת דאתי מחמת מין דשנה ביה אבל הכא כולהו אונס חד הוי וממאי דחסר האי חסר האי ולא הוי מחמתיה כלל ולהכי מפטר כדא' ומצאתי בח"מ סי' רצ"ב שהביא בשם הרמ"ה ז"ל במפקיד חבי' לחברו ויחד לו מקום שאם טלטלה לצורך מקומה שלא נעשה גזלן כשלא אירע אונס מחמת שינוי המקום משמע דאפילו שנה אם לא בא האונס מחמת השינוי דפטור ושליח עדיף מנפקד שהוא מוכר וקונה ומניח במקום שירצה מה שאין כן בנפקד שאינו שולח בה יד ולא זז אותה ממקומה המיוחד ואפ"ה אם טלטלה כדאמר עדין שומר הוא וחייב בפשיעה ופטור באונסי' כיון שלא אירע האונס מחמת השינוי כדמייתי התם וכ"ש בשליח כדאמר' ונראה דלאו דוקא באינסין אלא אפילו מגניבה ואבידה ולא מחייב אלא בפשיעה כדין שליח שאינו נוטל שכר ואם שנה אם פחתו פחתו לו ואין עליו חיוב אח' דהא לא חשבי' ליה גזלן כדאמר לעיל ולישנ' דאם פחתו לא משמע אלא בפחת זולא דומיא דאם הותירו דנתייקר וכדמשמע נמי מלשון הרב ז"ל פ"ו מהלכות שלוחין שכתב אם פחתו דמי זה שלקח ואם הוסיפו דמיהן דמשמע דלענין יוקרא וזולא בלחוד הוא דאמרי' אם פחתו ואם הותירו וכן נראה נמי ממה שכתב בפ"ב על הסרסור ששנה מדעת הבעלים שמכר החפץ בפחות ממה שאמר לו שמשל' מה שהפסיד ובודאי משמע דמי החפץ שבידו אם נאנסו אינו חייב באחריותם דאע"ג דשנה במכר אינו חייב אלא בהפסד והוא מה שפח' מן הקצבה שנתן לו לא באונסין דאין סרסור חייב אלא בגניבה ואבידה כשומר שכר וכ"ש הכא בשליח דהוי ש"ח דאינו חייב אלא בפשיעה דאם שנה מסחורה לסחורה דאינו חייב אלא בפחת ולא בגניבה ואבידה וכ"ש באונסין ומצאתי בתשובות הר"ן ז"ל תשובה שכתב דפחתו דברייתא דאוקימנא כר' יהודה דלא קני לה בהאי שינוי ה"ל האי שינוי כשינוי דצבע דאם פחתו באונס לא פחתו לו ואין מטילין עליו אלא פחת דידו על התחתונה להפסיד שכרו דכל המשנה ידו על התחתונה וכן הדין לאוקמתא דר' אלעזר וכו' אבל לסחורה לא הוי שינוי גמור ולא הפסד אלא שידו על התחתונה ע"כ נראה דלא קיימא עליה אלא לענין פחת וזול כדאמ' לא לאונסין והנר"ל כתבתי וחתמתי פה סינים המבי"ט: