אור ברסלב
מביט חלק א סימן קעז

מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

סימן קעז

סימן קעו

שאלה קעז ראובן ושמעון היו שותפין ושם כל אחד מנה בשותפות ולקחו קרקעות מדמי השותפות ולוו מכמה בני אדם לצורך השותפות מעות בעין וכן לקחו סחורות בהקפה מכמה בני אדם מהם בע"פ ומהם בשטר מהם לקח א' מהם לבדו לצורך השותפו' ומהם לקחו שניהם ביחד ומת ראובן ובאת אשתו לגבות כתובתה נדוניא ותוספת ואין בחצי נכסי השותפות לפרוע חצי החובות ולפרוע כתובת אשתו הקדומה לכל החובות ולזמן השותפות וכראות שמעון שאשתו היתה תובעת כתובתה פרע קצת החובות ותפס שאר נכסי השותפות לפרוע שאר החובות כי כלם תובעים לו ילמדנו רבינו אם תוכל האשה לטרוף מן הלקוחות שלקחו מנכסי השותפות בחיי בעלה ואחר מותו ממה שגבו הבעל חוב ואם תפיסת שמעון הוי תפיסה לפרוע שאר החובות ולא תובל היא לגבות כתובתה מנכסי השותפות כיון ששמעון הוא חייב גם כן בכל החובות והוא תפוס גם כן במה שנשאר מנכסי השותפות:

תשובה נראה שהדין הוא שיחשוב שמעון מה שישאר לראובן מן המנה ששם בשותפות וממה שהרויחו עד יום מות ראובן אחר שיפרעו החובות ותגבה אלמנתו מזה ולא תוכל לגבות ממה שיש בשותפות לפרעון החובות אין צריך לומר בחובות שכתובים על שמעון לבדו אלא אפילו בחובות הכתובים על שניהם כיון שהמלוה יכול לגבות כל חובו ממנו ואפילו לא נכתב בשטר רצה מזה גובה וכו' נראה שיכול לגבות הכל ממנו כיון שהם שותפים כל אחד מהם חייב בכל כי מה שכתב הרמב"ם ז"ל פ' כ"ה מהלכות מלוה שנים שלוו וכו' הרי הן ערבאין דמשמע דהוי חייב כל חד מדין ערב ולא יגבה מכל אחד אלא החצי ואם לא ימצא מה לגבות מן הא' תחזור לב' מדין ערב הרי כתוב בח"מ סימן ע"ו לדעת הרב ז"ל שיגבה הכל ממי שירצה הרמב"ן ז"ל והרא"ש כתב כן הלכה למעשה פ' שבועת הפקדון ואני אומר כי אפילו לפשט דברי הרב ז"ל דוקא בשנים שלוו הוא דאמרי' הכי דהוי מדין ערב משום דאינם שותפים אבל השותפים שלוו לצורך שותפותם אפילו לדעת הרב ז"ל יגבה ממי שירצה ובקשתי לי חבר ומצאתי רב והוא מהרי"ק ז"ל שכתב כן סימן קכ"ג ובסימן ק"ס האריך יותר ונתן טעם לדבר וכיון שיכול המלוה לגבות משמעון הכל הרי הוא כמי שלוה מעיקרא הוא לבדו ולא חל שום שעבוד לכתוב' אלמנת ראובן על מטלטלי המלוה שמכרם לבעלה ראובן ולשמעון שותפו כי הוא תובע את שמעון והיא תובעת את נכסי בעלה ואין כאן נכסי בעלה כיון שיכול לגבות הכל משמעון כדפי' והיינו משום דשותפין הוו כשלוחין זה לזה כמו שהביא בח"מ שם בשם הרמב"ן ז"ל ומה שעושה השותף בשביל שניהם הוא עושה כמו שהביא מהרי"ק ז"ל בסימן ק"כ ולפי זה אפילו מה שלקח ראובן היה חייב שמעון בכל אם ירצה המלוה לגבות ממנו ולא יהיה דין קדימה לאלמנת ראובן על נכסים אלו עוד אני אומר כי אפילו לא היו שותפים אלא ראובן שהיה חייב חובות וכתובת אשה ומת אם הב"ח המאוחרים גבו מטלטלים המשועבדים לכתובה אין מוציאין מידם משום תקנת השוק כמו שכתב הרא"ש ז"ל בתשובה והביאו בח"מ דאם מכר או נתן מטלטלים המשועבדים מטלטלי אגב מקרקעי לא יוציאום מיד הקונה או המקבל משום תקנת השוק ונראה דאיכא תקנת השוק טפי במה שגבה ב"ח המאוחר ממה שיש במקבל מתנה דלאו מידי יהיב אפילו הכי לא מפקינ' מיניה משום תקנת השו' ובספ' המאור לה"ר שמואל ן' סימ' תלמיד הרא"ש ז"ל כתב באות ה' ריש פרק חמישי דאם גבה ב"ח מאוחר מטלטלים נהגי שאין ב"ח מוקדם גובה ממנו מפני תקנת השוק וכן מכר או נתן או משכן וה"ר שמעון ב"ר צמח ז"ל בפי' הכתובה כתב שלא נהגו להוציא מיד הלוקח מטלטלין מפני תקנת השוק ומצאתי בתשובה לה"ר שלמה ב"ר שמעון ב"ר צמח ז"ל על מי שנתן מתנ' לבנו ומת שתגבה אשתו מן המתנה שהמנהג לא נעשה אלא משום תקנת השוק שאין מי שיקנ' חפץ מחבירו ובמתנה מאי חששא איכא מה חסרו מה הזיקו אם אמרנו בקונה שנותן מעותיו היום או מחר יטרפוהו ממנו נאמר במקבל מתנה זה אינו במשמע וכו' והאריך בזה וכדעת הרא"ש ז"ל:

תוכן העניינים

מביט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה