מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן קלד
ראובן קבל עליו נזירות שמשון סתם שלא יכנס לבית שער זה לזמן חמשה שנים יורינו רבינו אם אסור ליכנס לבית שער:
תשובה המפרשים פי' פ"ק דנזיר על מתני' הריני כשמשון כבן מנוח וכו' דהאומר כשמשון בן מנוח אינו נזיר עד שיאמר כבעל דלילה והרא"ש ז"ל ובחידושין ורבי' ברוך גם כן כתבו כן כמו שהביא לשונם מורינו הרב הגדול מהר"ר יעקב בירב זלה"ה והוא ז"ל האריך לברר שאפילו שאמר הריני נזיר כשמשון הוי כמי שאמר הריני כשמשון שלא כסברת חכמים אחרים שהיו חולקי' על זה והיו אומרים כי הרמב"ם ז"ל כתב הריני נזיר כשמשון דהוי נזיר ומה שאמרו במשנה דלא הוי נזיר הוי כשאמר הריני כשמשון ולא הזכיר נזיר כשמשון וישב דברי הרמב"ם ז"ל גם הרב כמהר"ר יוסף טאיטאסק ז"ל כתב בתשובה וז"ל אך מה שאמרתי שאומר הריני נזיר כשמשון בן מנוח ולא הזכי' א' מהכינויים אין לי שום ספק כפי ע"ד לא בגמ' ולא בלשון הרמב"ם ז"ל וקים לי שאינו נזיר וכמו שכתבתי וכדברי הרב המקל ז"ל עכ"ל הרי כל המפרשים שסוברים שאם לא הזכיר אחד מהכינויים אינו נזיר וגם לדעת הרמב"ם ז"ל כתבו הם שאינו נזיר והרב מהרר"י בירב ז"ל כתב כי רבי' משה בא לפרש קודם מה דינו של נזיר שמשון בענין הטומא' ואחר כך פי' באי זה אופן יאמר לשיהיה נזיר שמשון ופי' שצריך לומר כשמשון בן מנוח כבעל דלילה וכו' ובזה אין מחלוקת בין הרמב"ם ז"ל לשאר המפרשים ז"ל עכ"ל וכתב גם כן כי כשאמר הריני נזיר שמשון אם אמר שנתכוון לשמשון בן מנוח בעל דלילה וכו' אינו נזיר דלא הוו ידים מוכיחות כיון שיש במשמעות הלשון שמשון אחר והאריך בראיות וגם כי לסבר' הרב המפרש דברי הרמב"ם ז"ל לחומרא שכשאמר הריני נזיר כשמשון ב"מ הוי נזיר כשאמר הריני נזיר שמשון בן מנוח כנ"ד נאמר דיש ספק בפי' הרמב"ם ז"ל ואמרינן בזה דספק נזירות להקל דאפילו בנזירו' שמשון אמר' הרב כדמייתי פ' אלו מותרין בנדרים נזירות שמשון גבי ברייתא דאם יש בכרי זה ק' כור וכו' עוד יש קולא בנ"ד שקבל נזירות שמשון שלא ליכנ' בלשון שבוע' ולא אמר אם יכנס בלשון נדר וכתבו המפרשי' ז"ל דל' שבוע' בנדר לאו כלום הוא ובשבוע' בל' נדר לאו כלום הוי וכמו שהארכתי בתשובה נאם המבי"ט: