מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן קכט
שאלה קכט שטר שכתוב מ' פלוני' אחות פלוני המשדך מדעת' וברצונה ובלב שלם נשארה ערבנית פרענית לפרעון כתובתה משלם בזה האופן שתתפרע ממנה אחר שתפטר היא מנכסי עזבונה ולזה שעבדה כל נכסיה וכו' שתתפרע אחר שתמות וכו' ולא יוכל לעכב ולמחות בידה שום אחד מיורשיה וכו' ונתחייבה עוד שאם תרצה המשודכת לשבת עמה וכו' ויהיו לעולם כשתי אחיות וכו' ואף אם יפטר בעלה ח"ו תשב בחברתה וכו' ואם לא תרצה לשבת וכו' תקח כל מה שהביאה וכו' ואם לא יחלה וכו' תתן לה עשרה סולט' וכו' ואם יהיה שתמות היא בחייהם כו' נותנת להם מהיום ד' אמות קרקע במתנה גמורה ואגבן היא מקנה ונותנת להם מעכשיו במתנה גמורה מנכסיה שיעור נכסים שישוו ויעלו לכל סך כתובתה משלם ואחר שיקחו אחיה ואשתו הנז' זה הסך כל מה שישאר לה יתחלק בין יורשיה כדין תורה ונטלו קנין וכו' ועתה נפטרה זו הערבנית ובאו היא ובעלה אחיה לזכות בבית אחד שנשארה מנכסי עזבונה וראובן ב"ח המשדך בא לגבות חובו מהבית הנז' מצד כי אחותו הנז' נכנסה אחר כך ערבנית על אחיה ומסרה בידו כתבי הבית הנז' ואחר כך הסכימו הב"ח והיא למוסרן ביד שליש לפרעון החוב הנז' והבעל ואשתו תובעים הכתבים מכח המתנה הנז' והב"ח תובע חובו מב' צדדין אם מן השעבוד ששעבדה היא כי גם שקדם שעבוד ערבות כתובתה עדיין לא באה לידי גיבוי ואולי שלא תבא אם תמות היא קודם בעלה ומצד שהוא חייב לו והבית אם היא מתנה מעכשיו החצי הוא שלו כמו שכתוב בשטר היא מקנה ונותנת להם וכו' יורינו רבינו:
תשובה נראה שיש זכות לראובן בבית זו באי זה צד נמפרש לשון השטר אם נפרש שמה שנתנה להם מתנה גמורה מעכשיו היא מתנה שיזכו בה מיד לאחר מיתה הרי מתנה זו היא לשניהם והחצי היא לו וכשתב' לידי גיבוי תגבה מהכל סך הכתובה שיש לה עליו ומה שכתוב בשטר נכסים שיעלו וישוו לכל סך כתובתה משלם יתפרש לפי זה שבאת לברר סך זאת המתנה שהיא נותנת שהיא כדי סך כתובתה שאו' שעלתה הכתובה אחר כך מ' פרחים ומפני שנכנסה ערבנית לכשתבו' לידי גיבוי רצתה לצאת מהערבות והתנה שאם תמות היא בחייהם שיהיה מתנה להם מעכשיו עד כדי סך הכתובה כי בזה תהיה בטוחה יותר מכתובתה ואפ"ה יכול ב"ח לגבות מחלקו מעתה ואם תבא לידי גיבוי תחזור ותטרוף ממנו אם לא תמצא בני חורין:
ואם נפרש שלא נתנה מתנה זו כ"א לכשתבא לגבות כתובתה כמו שכתוב נכסים שיעלו וישוו לכך סך כתובתה אפ"ה עדיין יש לו זכות לראובן אם לא תבא לידי גיבוי שתמות בחייו שאז יפרע הוא חובו ממנה ומה שכתוב שנתנה להם מתנה גמורה הוא לפרעון הכתובה והרי זה מתנה לו ולה וגם שאם תבוא לידי גיבוי שתהיה כל המתנה לה לפרעון כתובתה ואם תמות היא תהיה כל המתנה לו ולא יהיה ליורשיה האחרים שום זכות בה ופירוש זה נראה יותר נכון מן הפירוש הראשון לפי סגנון השטר שנעשה על השדוכין בתנאי שנכנסה היא ערבנית פרענית על הכתובה בג' אופנים האופן הא' שאם תבוא לידי גיבוי בחייה שלא תוכל לגבות הערבות משלם כי אם לאחר מיתתה אם תרצה לשבת בחברתה האופן הב' שאם לא תרצה לשבת עמה שתתן לה עשרה סולט' לבד ותסתלק מן הערבות האופן הג' שאם תמות היא בחייהם שנותנ' להם במתנה נכסים שישוו ויעלו לכל סך כתובתה שהיא בטחון לפרעון כתובתה לכשתבא לידי גיבוי ואינה מתנה לה אלא כשתבוא לגבות כי כן כתוב בשטר שנשארה ערבנית פרענית לפרעון כתובתה בזה האופן והרי זה כלל ופרט הכלל הוא שנכנס ערבנית פרענית והפרט הוא בזה האופן שמפ' בשטר והם הג' אופנים זה אחר זה וכמו ששני האופנים הם חיוב מצד הערבות כן הג' הוא מצד הערבות ומה שכתוב בו מתנ' הוא לקיום הערבות שתגבה כתובתה מנכסיה כי מה שכתוב ואם תמות היא בחייהם היא נותנת וכו' חוזר למה שכתוב קודם שנשארה ערבנית בזה האופן וכו' שנותנת מתנה מצד הערבות לגיבוי הכתובה ואם לא תבוא לידי גיבוי היו נשארים ליורשיה אלא אחר שכתוב שהיא נותנת להם הרי הוא זוכה במתנה אם לא תבא לידי גיבוי והשאר יחלוק עם אחיו כמו שכתוב בשטר שהשאר יתחלק ליורשיה כי נראה שכוונת' היתה שיהיה זו מתנה לו כדי שתגבה היא כתובתה ממנה והרי הוא מתנ' לב' מתנה לו אם לא תבוא לידי גיבוי ומתנה לה אם תבא לידי גיבוי ולא ימצאו לו נכסים אחרים והרי הוא מתנה לו גם כן שפורע חובו והיא הכתובה:
ולפי פי' זה יש עדיין זכות לראובן בבית זה אם לא תבוא היא לידי גיבוי כתוב' ולכן אין מוציאין הכתבים של הבית מיד השליש ליתנם לה עד שתבא לידי גיבוי כתובה ואם לא תבא יגבה הוא חובו ממנה מצד שהם משועבדים לו שנכנסה ערבנית ומסרה הכתבים ומצד שהם עתה ביד מי שחייב לו ויועיל לו הצד שהם משועבדים לו שאם יבא אי זה ב"ח אחר קודם לו לא יוכל לגבות חובו מבית זה כי לא באה לו מכח הב"ח אלא מכח אחותו שנכנסה ערבנית ומסרה הכתבים אבל אינו יכול מעתה הב"ח לגבות מהבית ואם תבוא לידי גיבוי שתחזור ותטרוף ממנה כיון שכתוב שהיא מקנה ונותנת להם מעכשיו לסך הכתובה דמשמע לגיבוי הכתובה כמו שנז':
ואחר שהשטר יש בו שני משמעיות יד בעל השטר על התחתונה ולא נדון בו אלא כפי המשמעות הב' שאינה מתנ' אלא לגיבוי הכתובה ולא שתזכה בה מעכשיו ואף על גב דלכל הפי' נכסים אלו יוצאים מתחת ידה או תהיה מתנה מעכשיו כפירוש הא' או מתנה לכשתבוא לידי גיבוי ולא אמרינן יד בעל השטר על התחתונ' אלא מטעם דבעל השטר הוא מוציא מחברו ואין מוציא בדבר שהוא ספק כמו שכתב הרמב"ם ז"ל סוף הלכות מלוה ולוה והכא בין כך ובין כך המתנ' היא מתנה אפ"ה נראה דאמרינן הכא יד בעל השטר על התחתונ' בערך האשה שהיא תובעת הבית מעכשיו ורוצה להיותה זוכה מעתה מכח המתנ' והיא צריכה להביא ראיה על זה כי הנכסים הם בחזקת היורשים ובעל' הוא מכלל היורשים והב"ח בא לגבות מכח זה וגם בתביעת כתבי הבית היא באה להוציא וידה על התחתונה גם כי בזה יפה כחה שלא יגבה דבר מעתה. כי לפי' הא' נראה שיכול הב"ח לגבות חובו מחלק הבעל שהוא חייב לה כדפי' שאם המתנה הוא שיזכו בה מעכשיו הרי החצי היא לה והחצי לו כמו שכתוב בשטר שהיא נותנת להם והם המוזכרים למעלה אחיה ובעלה ולמט' מיד אומר ואחר שיקחו אחיה ואשתו וכו' דמשמע לב' חצי לזה וחצי לזה כמי שאו' נכסי לפלו' ופלוני שחולקים בשוה כדאמר פ' מי שמת והכא דאמר להם נמי הוי מחצה לזה ומחצה לזה שהרי הזכיר אחיה ואשתו למעלה ולמט' כדאמר' וגם אם לא היה מזכיר אותם אלא שהיה ידוע שמה שאמרה להם היא על שניהם המתנ' לשניהם כההיא עובדא דאמרינן התם במי שאמר לאשתו נכסי ליך ולבניך ואמרו תטול היא מחצה והבאים מחצה הרי שאו' סתם לבניהם דהוי כמו להם ומסתמא חולקים בשוה המחצה דמאי אולמיה דהאי מהאי כמו פלוני ופלוני שחולקים בשוה אפילו הן מאה כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פי"א מהלכות זכיה ומתנה אלא שלפי פי' זה אינו יכול לגבות כי אם עד כדי החצי שלו ואם לא יגיע החצי לחובו אינו יכול לגבות מחלק' כי הוא מתנה לה ולפי' הב' יכול לגבות מהכל כי לא תבוא לידי גיבוי וכל זה הוא אם לא היה לה אז נכסים כי אם בית זו שאם יתברר כי בעת שנכנסה ערבנית לב"ח ונתנה הכתבים לידו גובה מחיים והיו לה נכסים אחרים כדי סך הכתובה גביית זה האחרון הוא קיים כיון שהיו נכסי אחרים בני חורין לשעבוד ערבות הכתובה כמו שהיה הדין אם מכרה הבית אחר שנכנסה ערבנית שאם המוכר היו לו נכסים אחרים שיוכל לומר הלוקח הנחתי לך מקום לגבות ממנו אינו טורף ממי שקנה הבית והכא נמי לא שנא ונראה לי דהא דק"ל כר' יוסי דזמנו של שטר מוכיח עליו ואינו צריך מעכשיו היינו כשהוזכר הזמן על תנאי זה אבל הכא שעיקר השטר היה על תנאי השטר לא אמרי' דזמנו של שטר מוכיח עליו דלא נכתב השטר על זה ובענין כתבי הבית אפילו שלא יוכל מעתה לגבות חובו מהבתים יש לו זכות בהן אם לא תבא האשה לידי גיבוי דאף על גב דמסירת הכתבים בידו לאו מידי דלא קני הבית במסירת הכתבים אפ"ה כיון שמסרם לו למשכון החוב אין הב"ח הקודם יכול להוציאם מידו אף על גב דאינם שוים לו כדמשמע פרק הכותב גם ההיא מלוגא דשטרי דכתב הרא"ש ז"ל שהיה בדעתו לתופסם בתורת משכון אבל לענין מגבה להנהו חובות לא מהני תפיס' וכו' ולמסקנא דמהניא תפיסה לכולהו מטלטלי בתר דתקון רבנן למגבא ממטלטלי מהני' נמי להוי שטרות לגופייהו ולא למגבא וכן כתב הרשב"א תשובת תשנ"א ז"ל דכל מי שמסר שטר במשכון אעפ"י שלא הקנהו בכתיבה ומסירה אינו יכול להוציא מתחת ידו כעובדא דמלוגא דשטרי וכן הביא בתשובה ל"ח בתשו' הישנות שלי מכתיב' יד הצעיר מבי"ט: