מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן קכא
אחרי ההתפקד בשלום תורתך אנו תמהים איך באת אלינו בדבריך לחלוק עלינו ולהורות לנו הדין אי זהו מקומו וכי קטלי קני באגמא אנן דלא תנן ולא ידעינן אלא תנן שלא תחשוב שאנו מודי' לך דשתיקה כהודאה דמיא לן כתבנו הנרא' בעינינו דבעל המשכנת' אינו נכנס במקום בעל הבית לגמרי ואע"ג דקיימ' לן כדאמ' רב אשי מאי משכנתא דשכונ' גבי' היינו לענין דינא דבר מצרא ולא לכוף לבעל המשכנתא שיבנה הבית כמו שכופים לבעה"ב עצמו ואין לו דין לבעל העלי' אלא עם בעה"ב עצמו זאת ועוד כי בנ"ד הכותל שנפל או שהוא רעוע אינו תחת עלית הבית ועתה בע"ה נלך לראותו ושלום אברה' שלום דוד ורנת אשכנזי שלמה חסון כבר הלכנו וראינו הכותל והוא למעלה מהבית ולכן גזרנו עליה שהיא תבנה מגבה החלונות עד למעלה כמו אמה כיון שהוא לטובתה מפני שהדין כן וסברה וקבלה:
החכמים הדיינים גבירי יצ"ו:
אבל אשם אני על שצערתי רבנן בחשבכם כי באתי לחלוק על דבריכם ושהוריתי לכם אי זהו מקומן של דינים ולא כן אנכי עמדי כי אני יודע כי קטנכם עבה ממתני ואתם הרי ישראל לא קטלי קני באגמא ומארי אברהם תלי תנן בתנן ולא לחלוק על דבריכם באתי דלא סיימוה קמאי שפסקתם הדין עדיין ולהיות הבעל דין כגר בארץ והוא ממכירי הלצתי בעדו בפני בית דינכם הצדק ולא חשבתי היות רע בעיניכם דהא אשכחן פ' מציאת האשה שאל רבי נחמי' לרב' כי אתיא הך איתתא קמיך אגביה עשור נכסי מאצטרובלי ורב ענן לרב יהודה הונא חברין שלם כי אתיא הך איתתא לקמך אגבי' עשו' נכסי ורב הונא דקפיד ושלח ליה ענן ענן כו' על דקריי' הונא חברין הוא כדפי' רש"י ז"ל לא על דשלח ליה אגביי' עשו' נכסי אע"ג דהוא משמע דהוא מורה ליה דינ' לגבן עשו' נכסי ממקרקע ממש או ממאי דחשיב מקרקעי לעשו' כי הא דלעיל מאצטרובלא ומעמל' דביתא ואע"ג דהוה רב ענן זוטר טפי מרב הונא לא קפיד עלי' בהא ואני כן דמיתי ולבבי כן חשב שלא היה קפיד בזה שכתבתי כי עליכם להוצי' המשפט לאורו וגם כי כתבת' שלא השבתם על דברי אלא כדי שלא תחשב שתיקה כהודאה אני שומע ושותק ומוות' על אונאת דברים אבל ענין הדין שכתבתי נראה לי שאין להשיב עליו שבעל המשכנתא במקום בעל הבית עומד ואם נפל הבית והעליה כופה בעל העליה לזה לבנו' או ירד ויחזי' בשליש קרקע דאע"ג דרב אשי לדינ' דבר מצרא הוא דקאמר מאי משכנתא דשכונה גביה אפי' הכי משמע מיהא דהוי כבעל הבית דאית ליה שעבוד בקרקע כל ימי משך המשכנתא טפי מארע' דחד ובתי דחד דל"ל לבע"ה דינא דבר מצרא בקרקע שיכול לסלק הבנין מעל הקרקע כמו שכתבו המפרשים ועתה שהבית הוא לאחד והעליה לאחר ובעל הבית משכן ביתו משנכת' דסורי' ונפלו הבית והעליה מי לא יכוף בעל העליה לבעל המשכנת' שהו' בעל הבית שיבנה ואם לאו ירד ויחזיק בשליש קרקע דהא שעבוד' דעלי' בקרקע הוא ולא אנכסי דבעל הבי' כדמשמע סברא דגמרא דילן דלא כירושלמי ופשט דמתני' נמי הכי הוא אמר בעל העליה לבעל הבית לבנות ביתו והוא אינו רוצה לבנות הרי בעל העליה בונה את הבית ויושב בתוכו עד שיתן לו יציאותיו משמע מדקתני איני רוצה לבנות ולא כפינן ליה דביתא הוא דאישתעבד ליה ולא נכסי בעל הבי' וכמו שכתב הרשב"א ז"ל וכתב הר"ן ז"ל שכן דעת הרא"ה ז"ל וכן נראה דעת הרי"ף והרא"ש ז"ל שהביאו המשנה כפשטה שאם אינו רוצה לבנות בעל העליה בונה וכו' וא"כ אין שעבו' על נכסי בע"ה אלא על הבית יכול בעל עליה לו' לבעל המשכנתא או בנה ביתך ואבנה אני עליה עליה או אבנה אני ביתך ואשב בה עד שתתן לי יציאותי ואם אין לזה ולזה יש לו שליש בקרק' כדתני' בגמ' לדעת ר' נתן דדיינא הוא וכו' והכא נמי בנדון דידן דבעל העליה הוא הוא בעל הבית ונפלו הבית והעליה יכול בעל העליה לומר לממשכן הבית או בנה או אני אבנה ואשב בה עד שתתן יציאותי או אקח שליש הקרקע דאין בעל הבית המקבל דמי המשכנת' חייב לבנות הבית כשנפל או נשרף כמו שכתבו הפוסקי' ז"ל בשם ר"ת ז"ל דבית נמי מותר בנכייתא דזימנין דלא שקיל מידי או נפל או נשרף כו' הא קמן דאין השעבוד על נכסי הבעל הבית אלא על הבית ולהכי מצי למימר אפילו בעל העלי' למשכן ביתו של מטה שיבנה או יבנה הוא וישב בה עד שיתן לו היציאות ויחזור לדור בבית עד שינכ' מה שנתן לו על הבית קודם ומה שיהיה עדיין שבח בבית מן היציאות שפרע לבעל הבית הבונ' וזה נראה דבר פשוט אלא דרבנן אגב טרדייהו לא דקו בה. נאם הצעיר משה. שנת הש"ג