אור ברסלב
מביט חלק א סימן קיד

מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

סימן קיד

סימן קיג

קיד על דבר המוכר צמר בהקפה ביותר ממה שמוכרים במעות מיד נשאלתי אם יש במכר זה צד איסור והוא ידוע כי זו היא טרשא דרב נחמן דאמ' בפ' הרבית טרשא דידי שרו והיני כה"ג מדפריך עלה ממתני' דקתני ואם לגורן בי"ב אסור ומשני התם קץ ליה הכא לא קץ ליה וכדפי' רש"י ז"ל שהיה מוכר הסחורה בהמתנה ביותר מדמיה ולא היה מפרש להרמב"ם ז"ל פסק דלית הלכתא כוותיה כיון דפסיק תלמודא דלית הלכתא כרב פפא דמחמיר טפי אבל רבי' האיי ז"ל ורבי' תם ז"ל פסקו כוותיה מדלא קאמר גמרא נמי דלית הלכתא כטרשי נחמנאי וכן הרשב"א ז"ל כתב דטעמא דמילתא משום דדרך מקח וממכר הוא וכל כיוצא בזה ליכא איסורא דאורייתא וכדי שלא תנעול דלת בפני לוקחים ומוכרים הקלו בו כמו שהביא בנמוקי יוסף ז"ל וכן הרא"ש ז"ל בפסקיו פסק כרב נחמן ואנו נוהגים בארץ הזאת שלא למחות בטרשא זו משום דרוב משא ומתן הוא בכך והיינו נועלים דלת לפניהם ואפילו לדעת הרמב"ם נראה דבעינן שיהיה דבר קצוב וידוע שהוא שוה כך במעות מיד וכשהוא מעלה הסך הידוע כשמוכר בהקפה אסור וכמו שכתב פ"א וכן אם מכר לו מטלטלים עד זמן פלו' במאה יהיו שוים בשוק למי שקונה במעותיו מיד תשעי' אסור וכו' שנראה דהוי דבר ידוע ששוה כך בשוק ובלאו הכי מותר וצמר זו אינו דבר ידוע וקצוב כדבר הנמכר בשוק שיודעים הכל שער שלו ואין הפרש והבדל במינו בין זה לזה מה שאין כן בצמר ובבגדים כי יש בהם כמה מינים ובמין א' לפעמים שק א' של צמר יותר טוב מחבירו אע"פ שהיא מינו ועל זה אנחנו סומכים גם כן שלא למחו' בטרשא זו אפילו לדעת הרב ז"ל:

תוכן העניינים

מביט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה