מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן סג
ראיתי מה שכתב' על לשון הר"מ ז"ל פ"ה מהלכו' תלמוד תורה וכן אם היה אביו ת"ח אף על פי שאינו שקול כנגד רבו משיב אבדתו ואחר כך אבדת רבו וכו' וכתבו ההגהות דטעות סופר יש כאן דבפ' י"ב מהלכו' גזילה פסק בפי' שאין אבדת אביו קודמת אלא א"כ היה שקול כנגד רבו וכן כתוב בספר המצות וכן פסק רבינו שמחה וכו' וכתב מר דאדרבה איפכא מסתבר' דההיא דפ' י"ב הוי טעות סופר דזיל בתר טעמא דכיון שלמדו תור' מאי איכפת לן שיהא שקול כנגד רבו הרי אביו הביאו לחיי הע"ה ג"כ כו' ואני אומר דמה שכתבו ההגהו' דהך דהכא הוי טעות סופר טעמם ונימוקם עמם דכיון דכתבו כל הפוסקים כמו מה שכתב הרב פי"ב מהלכות גזילה דבעי דלהוי אביו שקול כנגד רבו להחזיר לו אבדה קודם רבו א"כ נר' כי מה שכתב פי"ב הוא עיקר ומה שכתב כאן בהלכות ת"ת טעות כיון דע"כ חד מינייהו טעות מוטב שיהי' טעות מה שלא הסכימו בו שאר הפוסקי' ממה שנטעה מה שהסכימו בו הפוסקי' ז"ל וסברא היא דבעי' שקול דאי לאו הכי הרי ודאי רבו הוי רבו מובהק דמסתמ' עם אביו ג"כ למד שהוא ת"ח ואפ"ה יש לו רב נר' דהוי רבו מובה' ועוד דהו' גדול מאביו א"כ אבדתו קודמת לשל אביו אבל אי אביו שקול כנגד רבו אע"ג דרבו הוי רבו מובהק אבדת אביו קודמת דאביו הוא רבו ג"כ קצת מסתמ' שחייב ללמד' לבנו כדכתיב ושננתם לבניך וכו' ולמדת' אותם את בניכם וכו' ועוד ראיה להטעות מה שכתוב כאן בהלכות ת"ת כי בפ' אלו מציאות מוכיח כמו מה שכתב בה' גזילה כמו שכתבו בהגהות ונר' שההוכח' היא מדאמרי' התם ולענין אבדה במקום אביו אינ' חוזרת אלא לרבו מובהק דאם אינו רבו מובהק שלא למדו אלא דבר א' כההיא דאמרי' לעיל אפי' לא האיר עיניו אלא במשנ' אחת וכו' נקרא רבו אין אבדתו קודמת לשל אביו אע"ג דאביי אינו חכם כלל אבל כשהוא רבו מובה' עדיף מאביו בתרתי דהוה חכם ורבו מובהק ולהכי אבדתו קודמת לשל אביו משמע דהא אביו חכם דתנן במתני' דשל אביו קודמת הוי כשהוא שקול כנגד רבו דלא עדיף רבו מאביו אלא בחד דהוי רבו מובהק אבל אי אינו שקול עדיף רבו על אביו בתרתי דהוי רבו מובהק וגדול מאביו ולהכי קודם לאבדת אביו והרי"ף והרא"ש ז"ל גרסי במתני' גופא ואם היה אביו שקול כנגד רבו אבדת אביו קודמת כמו שהביאו המשנה בספריהם ועוד נר' מלשון הרב שכתב למעלה ואם היה אביו ת"ח פודה את אביו תחלה ולא כתב שיהיה אביו שקול או לא אלא בענין האבדה ובשלמ' א מה שכתב באבדה הוא אם הוא שקול כנגד רבו אתי שפיר שלא הזכיר זה למעלה בפדיון דדוקא באבדה בעי' שקול ולא בפדיון כמו שנפרש בע"ה אבל אם באבדה הוא אע"פ שאינו שקול כמו שכתוב בספרים ה"ה נמי בפדיון וא"כ למה לא כתב זה הרב גבי פדיון אלא ודאי מה שכתב כאן הוא טעות סופר ומה שכתב שם פי"ב מה' גזילה הוא הנכון כמו שכתבו כל הפוסקי' דגבי אבדה בעי' דלהוי אביו שקול כנגד רבו ואי לאו הכי אבדת רבו קודמת אבל גבי פדיון נר' מלשון הרב דלא בעי שקול אלא אע"ג דלא הוי אביו שקול כנגד רבו אביו קודם לפדיון ונר' טעמ' דגבי צערא דגופא אביו קודם אע"ג דלא הוי שקול כיון דהוי חכם ואביו שהביאו לחיי העולם הזה כדאמרן אבל גבי ממו' בעי' שקול וכן כתוב ביורה דעה בשם אביו סימן רמ"ב ונתבאר מה שכתב כ"ת עליו וצ"ע גם מה שפי' כ"ת שלא לשבש הספרים כי מה שכתב כאן אע"פ שאינו שקול פי' שאינו חכם כרבו ומה שכתב שם אם היה שקול הוא שלמדו כ"כ כמו רבו אע"פ שאינו חכם כמוהו הוא דוחק גדול לפ' ב' פירושים על לשון א' ועוד כי לפי פי' זה חולק הר"מ ז"ל על הרי"ף ז"ל ושאר כל הפוסקים שכולם כתבו דבעי' גבי אבדה שיהיה אביו שקול וכיון שיכולים אנו לכוין דברו עם דברי הפוסקי' כיון שיש סתירה בדבריו ראוי לכוין דעתו לדעתם כדפי' ויותר קרוב היה לכוין דבריו שלא יהיה בהם טעות בשנאמר כי מה שכתב כאן אעפ"י שאינו שקול כנגד רבו איירי ברבו שאינו מובהק אלא שהוא רבו יותר מאביו ומה שכתב בהל' גזילה דבעי' שקול הוא ברבו מובהק אלא שסתם רבו הנאמר בזה הענין נר' הוא רבו מובהק וכמו שנר' בגמ' וכמו שכתבו משם הרא"ש ז"ל בנו ותלמודו רבי' ירוחם גבי אבדה ולכן נר' שזה שכתב כאן אע"פ שאינו שקול הוא טעות סופר ומה שכתב בהל' גזילה הנכון כדפי' נאם הצעיר משה ברבי יוסף זלה"ה מטראני יצ"ו: