אור ברסלב
מביט חלק א סימן נט

מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

סימן נט

סימן נח

צואת ש"מ שכתו' בה הוו עלי עדים וכתבו וחתמו איך אני ברצון נפשי ובהשלמת דעתי ובתורת צוואה אני מצוה לפניכם שאם ח"ו אמות מחולי זה וכו' ויש מי שפסל אותה מפני שהיה כתוב בה וכתבו וחתמו דהוי דומיא דכתבו ותנו מנה דשלחו משום רבי' פרק מי שמת דאין כותבין ונותנין לאחר מיתה דשמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה וזה הפוסל לא נתברר לו מה שבין כתבו ותנו לכתבו וחתמו דכתבו ותנו משמע שבכתיבה תהיה הנתינה קיימת וכתבו וחתמו אינו תולה הנתינה בכתיבה וחתימה ואין לשון כתיבה וחתימה אלא לראיה בעלמא וכמו שכתבו הפוסקי' ז"ל דכל שמסדר עניניו וצוואתו ואומר שכתבו אותה אינה אלא לזכרון דברים בעלמא וכמו שכתוב ב"ס ח"מ וכן אם צוה ש"מ שיכתבו שטר למקבל עם הנתינה אין כותבין ונותנין ופרש"י ז"ל בין אם אמר כתבו ותנו לו או תנו וכתבו לו וכו' ע"כ משמע דדוקא כשתלה הנתינה בכתיבה אבל כשלא תלה הנתינה בכתיבה אלא שאמר כתבו וחתמו ולא אמר תנו לא הוי ככתבו ואינו אלא לראיה בעלמא כדאמ' ואפילו שהיה כתוב בו כתבו ותנו כיון שאח"כ כתוב תנו לבד נראה שחזר בו ממה שכתוב כתבו ותנו וכמו שכתוב שם וכן ש"מ שאמר תנו מנה לפלוני ולאחר כדי דבור אמר כתבו ותנו לו את השטר מסתמא לא לחזור בו ממתנה ראשונה נתכוון ונראה דה"ה אם קודם אמר כתבו ותנו ואח"כ כדי דבור אמר תנו דאמרינן דיפה כחו וזהו לפי' רבינו יונה דמפ' כתבו ותנו לו את השטר ולפי' רש"י ז"ל נמי יהיה הדין כך אם כתב קודם כתבו ותנו ואח"כ אמר תנו כ"ש שלשון כתבו וחתמו הכתוב בצוואה זו אינו אלא לראיה בעלמא כמו שכתוב הוו עלי עדים איך אני ברצון נפשי ובשלימות דעתי ובתורת צוואה וכו' נרא' שלא אמר כתבו וחתמו אלא לעדות שבהשלמת דעתו היה מצוה מה שהיה מצוה ולא בטירוף דעת אבל בנתינה לא היה מזכיר כתיבה וכמו שכתוב אח"כ תנו לפלו' כך ובפי' כתב בס"ה דלשון כתבו וחתמו בצוואה הוי שופר' דשטרא ואי הוה ככתבו ותנו לא הוי אלא גרעון דלא קני אלא לאחר מיתה ואין צורך להאריך בזה נאם הצעיר משה ב"ר יוסף זלה"ה מטראני יצ"ו:

תוכן העניינים

מביט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה