אור ברסלב
מביט חלק א סימן מח

מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

סימן מח

סימן מז

מפני ששמעתי שאי זה חכם תמה על אשר חייבתי לכ"ר שלמה קולון לברר שפרע אותו השטר לבן אשתו י"ט פרח ואם לא יברר שיפרע לו ולא חששתי לשטר מחילה שיש בידו מר' ש"ט הנז' הוכרחתי לחזור ולהודיע טענותיהם שעליהם סמכתי לחייב את כ"ר שלמה הנז' ומה שגיתי יבינו לחכמים יצ"ו ראשונה הראה בפני כ"ר ש"ט הנז' שטר חתום ומקוים בשלוניק שמסרו ליד כ"ר שלמה הנז' ששה אלפים עטמאני' מנכסי היתו' ש"ט ושנתחייב בשבועה חמורה למוסרם ביד פרנסי ק"ק רודאש יצ"ו השיב כ"ר שלמה הנז' שאמר שלא מסרם ברודאש אבל נתן לשם ערב שימסור אותם בצפת ביד האפטרופוסי' שימנו ב"ד על נכסי היתום הנז' וכשהגיע פה צפת אמר שמכר הבגדים שהביא משם שהיו שוים המעות הנז' ושמסר אותם ביד החכם ה"ר אברהם רפאל זצ"ל וביד ה"ר משה ן' אל טביב יצ"ו אפוטרופוסי היתום הנז' בא ה"ר משה הנז' ואמר כי אמת שהגיעו לידו עשרת אלפים עוטמאני' ששלח לו החכם כ"ר שם טוב אלחנט יצ"ו שהיה אפוטרופו' שמינהו אבי יתומים אבל מאלו הששת אלפי' שמס' אפוטרופו' הנז' לכר' שלמה שיתנם פה שלא קבל ולא ידע מאומה ואמר כ"ר שלמה שבכלל אלו העשרת אלפים שאמר החכם דון משה שהגיעו לידו שהיו אלו הששת אלפים וכ"ר משה הנז' כחש לו כנז' שלא קבל אלא העשר' אלפים שלא על יד כ"ר שלמה הנז' עוד הרא' כ"ר שלמה הנז' שטר מחילה שמחל לו ש"ט היתו' הנז' כל חוב או זכות שהיה לו אצלו בין בכתב בין ע"פ וש"ט הנז' השיב לו כי מדמי הבטאן שהיו בידו עשה לו אותו שטר מחילה כי מזה השטר לא ידע מאומה כי אם בלכתו אחר כך לשלוניקי שמסרו לידו הח' ה"ר ש"ט אלחנטי אפוטרופוס שלו ואמר לו הנה שלחתי אליך ליד דון משה ן' אלטביב עשר' אלפי' עוט' ועוד יש לך ששת אלפי' ביד בעל אמך כ"ה שלמה קולון והנה השטר בידך שהוא חייב למסו' לשם ביד האפיטרופוסי' שמנו הששת אלפים עוטמ' הנז' ואחר חקרי טענותיה' פעמי' ושלש פסקתי שכיון שכ"ר שלמה הנז' היה חייב למסור המעות הנז' ביד האפוטרופסים ודון משה הנז' הוא מכחיש לומר שלא קבל ממנו שהשטר חוב הוא בחזקתו והוא חייב להבי' ראיה שפרעו ואם לא יביא ראיה שחייב לפרוע ונראה לי שאין המחילה מועלת לו כלל מפני שלא היה חייב למוסרם אלא לאפוטרופסי' והו' בא עתה מכח' וכמו שאם האפוטרופוסי' היו תובעים אותו והשטר זה בידם לא היה מועיל לו לומר פרעתי כמו כן הוא שבא עתה מכחם לומר תפרע לי מה שנתחייבת לתת ביד האפטרופסי' שלי כי הוא בא מכח' ועם כל זה מפני שהוא חוב ישן מכמה שנים ואיפשר שהיה פרוע כולו או מקצתו חייבתי את ר' ש"ט הנז' שיביא כתב משם שאלו העשרת אלפי' היו לבד הששת אלפים של כ"ר שלמה הנז' ושהם מסרו לו שם זה השטר שבידו ולא היה יודע מזה בזמן המחילה ואחר שחייבתי אותו לברר כתב לי החכ' דון משה יצ"ו הנז' שהיה זוכר שפרע כ"ר שלמה הנז' מזה השטר חוב להחכם ה"ר אברהם רפאל ז"ל אלף ושמנה מאות חתיכות ושנתחיי' לפרוע תשלו' החוב בריוח הבטאן שהיה לר' שלמה חלק בריוח הבטאן כמו שנמצ' כתוב בשטר קרוע שביניה' אז שלחתי בעד כ"ר שלמה הנז' ואמרתי לו הנה שזכ' דון משה שפרעת אלף ושמנה מאות חתיכות חזור עתה וברר שפרע השאר אמר אני פרעתי הכל אז השיב לו ר' ש"ט הנז' והאיך פרע' לי מן הריוח כמו שאומ' דון משה והנה לא היה שום ריוח בבטאן אלא הפס' כמו שידוע לכל א"כ באיזה אופן פרעת לי השיב הוא ואמר אותם הא' ות"ת חתיכות פרעתי בבת אח' מאותם הבגדים שנמכרו ואחר כך שהייתי מוכר מעט מעט הייתי פורע ור' משה אמר שלא חייבו אותו אז לפרוע כי אם מריוח הבטאן אחר שעבר זה כמה ימים הביא שטר קרוע בידו שמכר הוא אותו הבטאן לש"ט הנז' על תנאי שיקח הוא חצי הריוח של חלק ש"ט הנז' שהו' שליש הבטאן ואמ' כי כשרא' שלא היה ריוח בבטאן נתן לו כל הבטאן בשביל שארית החוב אמרתי לו ואתה אמרת וטענת זה כמה ימים שמאותם הבגדי' שמכר' פרעת לו הכל ואיך תאמר עתה שפרעת לו בקרן הבטאן ועוד כשהי' לך ריוח בבטאן כבר היה הבטאן מכור לכ"ר ש"ט ומאותו הריוח היה לך לפרוע וכשראי' שהיה הפסד בבטאן איך פרעת לו בבטאן שכבר לא היה שלך ואתה אומר כי ביום שנעשה זה השטר על מכירת הבטאן נעשה התנאי של הריוח אחר כך חזר ואמר איני יודע אם היה זה הריוח קודם מכירה או אחר כך חזר אח"כ לומר שהיה קודם מכירת הבטאן וכל אלו הג' הפוכי טענות היו בפני החכם ה"ר יעקב הכהן יצ"ו ובפני ה"ר משה ן' אל טביב אז אמרתי לו הנני רוא' טענותיך הפוכות ועתה טוען וחוזר וטוען אתה חייב להשלים לברר שפרע' כל חוב ואם לאו אתה חייב לשלם ומפני שנראה דבר תימא לשומעים שיש שטר מחילה בידו ושחייבו אותו לפרוע לכן כתבתי ראיותי בכתב והם כי שטר המחילה אינה מועילה לו שהוא לא מחל אלא מה שהיה חייב לו וזה השטר היה כתוב על שם האפוטרופסי' שיגבו ממנו הששת אלפים הנז' וכמו שהם היו נאמני' בשטר שבידם כן הוא נאמן בשבועה שלא אמר' לו האפוטרופסי' ולא צוו לו ששטר זה פרוע כי שבועה שלא פקדנו אבא לאו דוקא אבא אלא אפילו יורשים מיורשים כמבואר בחושן משפט ואפי' מאן דפליג ואמ' דיורשי' מיורשי' דהיינו אח שמת לא יגבו אחים חלקו דלא מצי משתבע לא פקדנו אבא דשמא להם לא צוה ולו צוה הכא שאני דאלו האפוטרופסי' אינם באי' מכח המת שזה השטר חוב היה אחר מיתת האב ומצי שפיר זה לטעון ולומר לא פקדני אפוטרופו' ששטר זה פרוע ויתומים נמי לאו דוקא דהא כתוב שם על שם הראב"ד דאפטרופא שמנהו אבי יתומים וגובה חובותיו צריך לישבע שלא פקדני אבי יתומי' וכו' וא"כ יורש ומי שבא לידו ש"ח מן האפטרופו' מצי שפיר לישבע כ"ש שלא יתחייב שבועה כיון שהאפטרופוס הא' אמר שלא פרע לו אלא האלף ות"ת חתיכות שהנשאר היה צריך לפרוע מן הריוח והוא דבר ידוע לכל שלא היה ריוח אלא הפסד ופנקס האפוטרופוס שנפטר לא נמצא כתוב כי אם אלו האלף ות"ת עוד שהוא טוען לעולם שפרע בדמי הבגד והנה נתבאר שלא פרע מהם אלא הא' ות"ת חתיכות ואע"ג דאין אדם חייב לברר ביה שפרע כמו שהוכיח הרא"ש ז"ל מההיא עובדא דרבא דשומשמי אפ"ה אם אמר בסחורה פלו' פרעתי שסכומה כך וכך ואח"כ נודע שלא היתה כך וחזר וטען בדבר אחר פרעתיך אינו נאמן דקיצות' מדכר דכירי אינשי כדא' רבא התם בההיא עובדא וא"כ כיון שכב' טען שפרע באות' סחורה אינו נאמן לחזור ולטעון שפרע בדבר אחר ולא לומר כי מהבאט"ן פרע כיון שהדבר ידוע מאותו השטר שבידו שבזמן שהיה לו הריוח היה הבטאן לש"ט הנז' והוא חוזר מטענ' לטענ' ולכן נראה לי שאין בטענותיו ממש עד שיברר בפי' שפרע כל השטר ואין לדיין אלא מה שעיניו רואו' בטענו' הבעלי דינים אם מחזרי' בטענו' שקרניות או לאו ומה שהשיגה מיעוט דעתי חתמתי נאם משה ב"ר יוסף זלה"ה מטראני:

תוכן העניינים

מביט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה