אור ברסלב
מביט חלק א סימן מ

מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

סימן מ

סימן לט

מעשה בא לידי בא' שהשכיר ביתו לאשה אחת ואחר ימים שהית' דרה בו באו תוגרמי' והוציאוה מן הבית ודרו בה הם ותבע' בפני את בעל הבית וחייבתי אותו שיפרע לה שכירו' מיום שהוציאוה ומפני שראיתי חכם א' מחכמי העיר שאמר שהיה נרא' לו שלא היה חייב בעל הבית להחזיר לה שכירות זמן הבא דמזלה גרם הוכרחתי לכתוב על ספר טעם חיוב בעל הבית גם כי בעיני הוא דבר פשוט דתנן ס"פ השואל המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להעמיד לו בית לימי שכירתו ובגמ' ה"ד אי דאמר ליה בית זה נפל אזל ליה ופרש"י ז"ל מזלו גרם ואמאי חייב להעמיד לו בית ומשמע דאם נתן כל שכר הבית יחזיר לו שכרו המגיע עד סוף זמנו מיום הנפילה ואם לא קבל השכר יתן לו שוכר שכר המגיע עד זמן נפילה וכן כתב בנמוקי יוסף אזדא ליה הלך לו שמזלו גרם לו ואמאי חייב להעמיד לו בית אלא נותן לו שכר כנגד מה שדר בו ומסתלק ואע"ג וכו' ואם קבל המשכיר כל השכירות מחשב עמו על מה שנשתמש בו ומחזיר לו שאר השכירות ע"כ וכן כתבו כל המפרשי' דבית זה ונפל מחזיר לו שאר השכירות וניטלה הבית נר' דהוי כמו נפל ותנן פ' האומני' גבי בהמה נעשית אנגריא או' לו הרי שלך לפני' ויאמ' לו המתן שמזלך גרם נמי כמו מזלי ונפסיד שנינו כן פי' רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל פי' הרי שלך לפניך וחייב לתת לו שכרו משלם וכבר השיגו הראב"ד ז"ל ואפי' לדעת הרמב"ם ז"ל אחר שהניחוה מעבודת המלך ישלים שכירתו והיינו כששכרה למשאוי אבל לרכוב או לכלי זכוכית חייב להעמיד לו חמור אחר וכבר השיגו עליו דבאנגריא אין חילוק בין רכיב' למשוי והלכת' כשמואל דאמר דבין אנגרי' חוזרת בין אינה חוזרת אם בדרך הליכת' ניטל' או' לו הרי שלך לפניך ואם לאו חייב המשכיר להעמיד לו חמור אחר ובין לפי' רש"י ובין לפי' ר"ח שהוא עקר כמו שכתבו התו' וכל המפרשים לא שייך טעמא דרך הליכתה בבית דבחמור הוא דאמר ליה הרי שלך לפניך שפגעוהו בדרך הליכתו ואילו היתה בבית לא היתה נטולה אבל בתים במקומן עומדות בין שהיתה שכורה בין היתה ביד הבעלים היתה ניטלה לאנגריא וא"כ משמע דבעל הבית חייב להעמיד לו בית אחרת אי אמר ליה הבית סתם ואי אמר לו בית זה יחזיר לו שאר השכירות כמו בחמו' זה שנותן לו שכרו של חצי הדרך כשמתה אם אין בדמים ליקח ולא לשכור ונר' דלא מצי' לפלוגי בדין אנגרי' מחמור לבית דאדרב' בית עומדת ברשות מרה יותר ממטלטלין דאע"ג דשכירות מכירה ליומיה ושכירו' קרק' נקנה כדין מכירת קרקע אפי' הכי קרקע עצמו בחזקת משכיר הוא ולא בחזקת שוכר דאם שוכר אומר לזמן זה שכרתי ומשכיר או' לזמן זה השוכר יביא ראיה ולא המשכיר דקרקעות בחזקת בעלים עומדת לעולם וא"כ אונס זה הוי על בעל הבית ומזלו גרם דהוי כנפל דמחזיר לו שאר השכירות ולא דמי לחמור זה דאם יש בדמיו למכור ולשכור ימכור שאין דרך למכור בית שנפל כדי ליקח קרקע כמו שכתבו המפרשים ומשמע דמיתה בחמור מדמי' ליה לבית שנפל ואיצטריכינן לתרוצי מזה לזה ואנגריא שאינה חוזרת מדמי רב לנשברה או מתה כמו שפרש"י ז"ל ולשמואל כל שלא בדרך הליכתה הוי כמתה או נשברה שחייב להעמיד לו חמור אחר בחמור סתם ובחמור זה אם אין בו למכור ולשכור נותן שכרו של חצי הדרך כשמת והכי נמי בבי' סתם חייב להעמיד לו בית אחרת אם נלקחה באונס ובבית זה אם נטל שכירות יחזיר לו השאר דכל שלא בא מחמת השוכר הוי כנפל דאף שלא בא ג"כ, מחמת המשכיר מזלו גרם דקרקע ברשותיה קיימא אם נפל ואפילו שלא היה רעוע דלאו אדעתיה אפ"ה עליו לתקנו דנפל סתם תנן ואפי' נפל כשרעשה כל הארץ על המשכיר הוי אפי' שאינו בא היזק זה מחמתו קרקע ברשותיה הוי כדא' וא"כ נטלוה אנסים נמי מזלו גרם ויחזיר לו שכירות הנשא' דמחמת המשכיר הוי וכן כתב בהגהה באשרי על פי' ר"ח דאם היו מחפשי' החמור ומצאוה ואנסוה מחמת המשכיר הוא שאפי' הית' בביתו משם היו נוטלין אותה חייב להעמיד לו חמור אחר ע"כ משמע דכל שלא בא מחמת השוכר קרינא ליה מחמת המשכיר דחמור דידיה הוא ובבית נמי כל שלא בא מחמת השוכר ומיד המשכיר הוו נטלי נמי מחמת המשכיר הוי כדפי' ואליבא דכ"ע אין סברא לומר שאם פרע לו כל השכירו' שיאמר לו המשכיר לשוכר הרי שלך לפניך ויפסיד השוכר דאפילו לפירש הרמב"ם ז"ל דכתב דבאנגריא אם נלקחת דרך הליכתה או' לו הרי שלך לפניך אינו מפסיד הכל אלא אחר שחוזרת יטלנה השוכר וכן לענין הבית אפי' אם היה כדרך הליכה בחמור אחר שיצאו האנשים מן הבית יכול להשלי' השוכר זמן שכירתו כ"ש אפי' לדעת הרב ז"ל לא אמר אלא כדרך הליכת' אבל שלא כדרך הליכתה לא ובבית פשיטא דלא הוי כדרך הליכתה א"כ בבתים יש ג' דינים חלוקים בבית זה אם נלקחה מחמת השוכר שאם היה המשכיר שם לא היתה נלקחת או לו הרי שלך לפניך ולכשיצאו התוגרמי' יחזור השוכר וישלי' ימי שכירותו לדעת הרבז"ל דלשאר המפרשים יחזיר לו השאר מיד ואם מחמת המשכיר חייב להעמיד לו בית כמו סתרו או השכירו או מכרו לגוי כחמור שלא כדרך הליכתו ואם לא מחמת זה ולא מחמת זה אלא בין שהיתה ביד המשכיר בין שהיתה ביד השוכר היו לוקחין אותה אינו חייב המשכיר להעמיד לו בית אבל מחזיר לו השכירות דקרק' בחזק' בעליה קיימ' כ"ש לכל המפרשים דמפרשי דאפי' בדרך הליכתה שהוי מחמ' השוכר דאמר לו הרי שלך לפניך שרוצה לומר דאינו יכול לתובעו שיעמיד לו חמור אח' אבל לא שיפסיד השכירות ובבית סתם בין מחמת המשכיר כסתרו או השכירו בין שלא מחמתו כנפל ואנגריא חייב להעמיד לו בית כיון שא' בית סתם ודיקא בשכירות אבל בית שהיה משכנת' לשכי' אינו חייב בעל הבית דהא אפי' נפל או נטרף הוי על השוכר כמו שכתבו הפוסקים שנת הרפ"ט:

תוכן העניינים

מביט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה