אור ברסלב
מביט חלק א סימן כב

מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

סימן כב

סימן כא

כב נקרא נקראתי לבית הוועד חכמי צפת יועציה ומנהיגיה על ענין יעקב זרקון שנזרק' בו מינות וכן אחר הזכור ונתננו רשות למנהיגי הקהלות יצ"ו שייסרו אותו על יד האומות ונחבש בידם והכו אותו קצת הכאות כפי מה שהיה ראוי לו עד אשר התחנן דהיה גועה בבכי' שיפקחו בעסקיו וישתדלו להציל אותו מהתפיס' אמרו לו הממוני' רצונינו שתלך מן המדינה שלא תטמא את הארץ במעשיך הרעים וכששמעו קרובי אשתו כך אמרו איך תגרשו אותו מן המדינה ותשאר עניה זו עגונה אז אמרו לו הממונים אם תרצה לצאת מתפיס' תגרש אשתך ואנו והיא נתן לך מה שיצטרך לתת לאומות העולם אז נתנוהו בערבות ביד אחד מהממונים יצ"ו עד שימצאו המעות ובאו לבית א' מהממונים ושלחו בעדי ואמרו לי שאסדר אופן נתינת גט שהיה רוצה לתת יעקב הנז' לאשתו אמרתי לו רצונך לתת גט לאשתך אמר לא הייתי רוצה לתת אלא גט זמן אמרו הממונים אין רצונינו לפרוע בעדך אלא אם תתן גט כריתות השיב ואמר שיתנו לו כל מלבושיו וכליו ציויתי מיד שיביאו לו מלבושיו וכל כלי תשמישו א' לא' למצוא חשבון ואז בטל כל מודעות אם מסר על נתינת הגט וקיים נתינת הגט ואמר לסופר שיכתוב ולעדים שיחתמו ונכתב ונחתם בפנינו ולקחו ונתנו ליד אשתו כדת וכהלכה ומיד חזר עם הממונים שערבוהו ונתנה אשתו קצת מה שהיה חייב לתת לאומו' והממוני' השלימו מה שנתפשרו עם האומות ופרעו בעדו והלך לו אחר מעט מהימי' שראה שרפו ידיהם הממונים יצ"ו מלגרש אותו היה הולך ומוציא לעז על הגט שהיה אנוס בנתינתו ושהכו אותו עד שיגרש והיה הולך מחכ' לחכם להמתי' לו דברי מסורותיו וקצתם היו נוטים אוזן לקול מליו ולזה הוצרכתי לכתוב במגלת ספר מה שסמכתי עליו בנתינת גט זה שיהיה ראוי כפי הדין תנן בגטין פ' המגרש גט מעושה בישראל כשר ובגוים פסול ובגמרא אמר שמואל גט המעושה בישר' כדין כשר שלא כדין פסול וכו' ופרש"י כדין כגון הנך דאמרי' בהו יוציא ויתן כתובה או שהיתה אסורה לו ע"כ משמע דלא קרינא מעושה אלא היכא דמעשי' אותו לענין הגט כגון הנך אבל אי אנסי ליה על דבר אחר וכדי להנצל מאותו האונס גרש לא הוי עישוי ובלבד שהיה כדין מה שאנסוהו עליו והכא נמי אע"ג דלא היה בדין למוסרו ביד אומות העולם כיון שהיה ברשות ב"ד ולצורך שעה משו' מגדר מילתא בדין קרינא ביה כ"ש שנתרצה בנתינת הגט בנתינת המעות שנתנו בעדו וגמר ומגרש לה כי הא דרב הונא דאמר דתלוה וזבין זביניה זביניה דהא כמו מכר הוא כמו שכתב הרשב"א ז"ל בתשובותיו ולענין מגרש ע"י אונ' א' כ' הרב ר' שמעון בר צמח ז"ל בתשובותיו (ח"א סי' א) וז"ל ויש אונס אחר אעפ"י שהוא אונסו בגופו אינו אונסו לגרש אלא אונסו לדבר א' והוא מעצמו כדי להנצל מאותו אונס מגרש מעצמו וזה אינו קרוי כפי' כיון שלא כפו אותו ממש להוציא וראיה מהירושלמי בפ' אלמנה ניזונות דקאמר שמואל אין מעשין אלא לפסולות ואקשו עליו והתנינן המדיר את אשתו וכו' עד ויוציא ויתן כתובה ופריקו שמענו שמוצי' שמענו שכופין בתמי' דיוציא ר"ל שכופין אותו לפרוע כתובתה ואם מתוך כפיה זו רוצה לגרש יגרש וכן פי' הרמב"ן ז"ל בפ' אעפ"י עכ"ל הא קמן דלא קרי כפי' אלא היכא דכפו לה אגט ממש אבל אי כדי להנצל מאונס א' גריש הוי גט כשר ובתשובות הר' יוסף קולון ז"ל סי' קל"ג כתב משם ר"ת ז"ל וז"ל ר"ת ז"ל הפליג לדבר בענין מורד' דמאיס עלי ואומר שכל הכופה לגרש בטענה זו טועה גמור הוא ומרבה ממזרים בישר' ואפ"ה נמצא בשם ר"ת וז"ל גם או' ר"ת ז"ל שאם קדש אדם אשה כדת משה וישראל ולבסוף אין האשה חפצה בו אין לכופו לא בישראל ולא בגוים אך אם נחבש בידי גוים בשביל מס או דבר א' יכולים לומר לו לא נעסו' אותך להתיר מהתפיסה אם לא תגרש אשתך בגט כשר ואין זו כפיה כיון שאין עושין לו דבר רע כ"א למנוע מלעזור לו הרי לך דלא חשיב אונס מניעת עשיית הטובות עכ"ל הר' יוסף קולון ז"ל והרי הוא נדון דידן שעל ענין העבירה שהיה רודף אחר הזנות הוא שנאסר אלא שהקלו מעליו קצת העונש שהוטל עליו שיגרש אשתו כ"ש המעות שנתנו לו כשנתן לאומות דהוי כזביני' כ"ד לעיל אחר זה בא הרב הגדול הר' בירב ונשאתי ונתתי עמו בכל זה והסכים הוא ג"כ עמי נאם הצעיר משה בר' יוסף זלה"ה מטראני:

תוכן העניינים

מביט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה