אור ברסלב
מבוא שערים שער ו › שער הקליפות חלק ב

מבוא שערים· רבי חיים ויטאל

שער ו · שער הקליפות חלק ב

החלק השני

ונחלק לו' פרקים

פרק א

ענין הקליפות מהיכן נתהוו הנה ביארנו בדרוש א' ח"ג פ"ז ופ"ח ענין ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום כי הם בחי' הדין אשר ממנו נעשה הכלים כי לעולם מדה"ד מגביל את החסד שלא יתרבה כמו הכלי המגביל את המים שלא יתפשטו חוצה וזהו עיקר פי' מלת הכלים ובתוכו העצמות מתלבש ואלו הכלים התחילו להתגלות מעולם הנקודים כנודע בח"ג והם הם המלכים דמתו הנז' בכ"מ כי מתחלת עולם הנקודים עד סוף עולם העשיה מתפשטים המלכים האלה בכל המקומות ותוך המלכים והכלים האלו אחר רדתם למטה בחזרתם נשאר בתוכם הבל דגרמי קצת ניצוצות אור להחיותם והם רפ"ח ניצוצין הנז' ח"ד פי"ד כי אלו המלכים כולם סוד נוק' מלכות גבורות שם ב"ן והם המ"נ שנתבאר בח"ד פ"ז איך ענין המ"נ הוא לברר וללבן כל הז' מלכים אלו שנפזרו עצמותם בכל עולם עד סוף העשיה. ואמנם קיצור הענין דע כי אלו המלכים שרשם הוא בין הא' שיצא מהארת עינים דא"ק הנק' עולם הנקודות כנז' בח"ד וכל בחי' המלכות שיש בכל העולמות מזה שם בין נעשה כי יש מלכות בא"א ובאו"א ובזו"נ וכולם נתבררו ע"י שם מ"ה שיצא ממצח א"ק שהוא בחי' הזכר. וכבר ידעת כי אין לך ספי' דלא אתכלילת מי"ס וג"כ בכל ספי' וספי' שבכל העולמות הוא מוכרח שיש בחי' מלכות הנעשים ממלכים הנ"ל וכשהאצילות העליון התחיל לברוא עולם האצילות וברא ויצר ועשה ד' עולמות אבי"ע והתחיל לברר המלכים הנ"ל דמתו ומה שהוברר ממנו עלה בקדושות העולמות הנ"ל ומה שלא הוברר נשאר קליפות וסיגי' ואמנם עיקר כל הסיגים מאלו המלכים שרשם הוא שם ב"ן כנ"ל והוא פרצוף אדם א' מראשו ועד רגליו ויש כנגדו קליפות מראשו ועד רגליו ואע"פ כי הם ז' מלכים הם עשרה דוגמת מה שאנו אומרים כי ז' היכלין הם והם י' כי היכל א' כלול מג"ס ונק' ק"ק וכן היכל האחרון כלול י"ס יסוד ומלכות לבנת הספיר כן הוא כאן כי י"ס הם ונק' ז' מלכים והענין יותר מבואר הוא כי הוא נק' כח"ב לפי שמלכים האלו נתבררו בבחי' הראוים לעתיק לא"א ולאימא דאצילות ואמנם מהאחוריים היה קצת שבירה בהם אך לא מיתה ממש שהיא קליפו' זולת המעטות האור ועי"כ אותן האחוריים נפלו למטה ממקומם בקדושה עצמה ואין בהם סיגים ממש שהם המיתה אכן בחלק זו"נ דאצילות אעפ"י שכל בחי' המלכות שבכל ספי' נתברר ומאלו המלכים של שם ב"ן הנ"ל הנה נשאר בהם קצת ניצוצין שלא נתבררו והן מעורבין תוך הקליפות והסוגים ולכן באלו שייך מיתה ממש נמצא כי כל הקליפות אינן נאחזות אלא בזו"נ בלבד ולא מאימא ולמעלה והנה ידעת כי שרשי של ז"א אינם רק ו' ספי' אלא שאח"כ נתגדלו ונעשו לו י"ס וכן המלכות שרשה נקודה א' ונעשי' אח"כ בת י"ס כנ"ל הרי כי שרשם בתחלה אינם רק ז' מלכים לבד ו' בז"א וא' במלכות ואלו הם נאחזים באותיות אחרונים של השם שהם ו"ה וב' אותיות אלו גי' י"א והענין כי אעפ"י ששרשם א' עכ"ז נתחלקו לי"ס בחי' או"פ וי"ס של או"מ כי אין לך בעול' זולתי פנימי ומקיף והפנימי להיותו נחלק תוך כלים נחלק לי"ס אך המקיף שאינו מצומצם נק' אור א' ואלו הם י"א סממני הקטורת י"ס פנימים וא' מקיף אעפ"י שהוא כולל ג"כ י"ס נק' א' וביאור הדבר איך היו ז' ונעשו י"א כי ד' אחוריים נשברו והם חו"ב וי"ס ותבונה ונתחברו למעלה מז' מלכים אלו והם י"א ואל תתמה איך מחו"ב היו קליפות כי זהו מבחי' שמתלבש' בזו"נ להיות להם מוחין ובאותו בחי' נחשבת כזו"נ ממש וכמו שנעשו ראש לז"א כן נעשו סיגיה' ראש לז"מ והיו י"א סממני הקטורת כיון שירדו למקום זו"נ בעת שבירתם א"כ יחשבו כזו"נ ממש כמבואר בסוד הקדיש ועיין בפרק שאחר זה פי' אחר וכבר ידעת כי באלו המלכים יש בחי' כלים ובחיי אורות שהם רפ"ח ניצוצין הנק' הבל דגרמי המחי' אותה ומכל אלו הבחי' יש ברורין הן מכלים הן מהאורות ובהיות אלו המלכים למטה בלתי בירור אין להם זולתי חיות מעט בצמצום שלא יאבדו לגמרי ונק' הבל דגרמי אך אין להם מזון כלל עד שיעלו באו"א להתברר ושם ניזונין מזון גמור כמבואר במשנה שתים שהן ארבע והנה אלו המלכים שמתו יש בהם בחי' כל אבי"ע כנ"ל ואין לך דבר בעולם בכל העולמות כולם וכן בכל חלקי עשיה כמו הדומה והצומח וחי ומדבר שאין בכל אלו הניצוצין קדושה הניתנית תוך הקליפות וצריכין להתברר וכאשר יכלו להתברר כל הקדושה שבתוכם ולא נשארו רק הסיגים הם הקליפות בלתי תערובות קדושה כלל לגמרי אפי' כמו כחוט השערה אזי כתיב בלע המות לנצח והרשעה כלה בעשן תכלה כי אז הסיגים הנשארים תוך הכלים הנשברים הם ישאירו בלתי שום חיות וימותו לגמרי ויתבטלו משא"כ עכשיו שהניצוצין של קדושה הנתונים בתוכם מחיה אותם וזהו סוד נמרץ אל תאות וחשק הקליפות להטעות את האדם מה הוא לגרום חיות להם והבן זה נמצא כי בכל ד' עולמות אבי"ע יש בהם בירור מלכים אלו רק שבאצילות הוברר בו אותו החלק שבמלכים הראוי' להיות אצילות והחלק שאינו ראוי להיות אצילות ירד בבריאה לפי שבערך אצילות יקראו סיגים בערך בריאה וירד ליצירה וכיוצא בזה עד שירד לנוק' תתאה דעשיה ושם נגמר להתברר ומה שאינו מתברר שם הוא סיגים גמורים וקליפות גמורות הנודעת שהם תחת מלכות דעשיה שהם הקליפות הקשות ואמיתיות וכשאלו יגמורו להתברר אזי כתיב בלע המות לנצח כי נתקן שיעור אדם בכל קומתו עד סיום הרגלים עיין ח"ש פי"ד כי עיקר אלו המלכים הוא ראשון בלע בן בעור וכולל בו ז"מ שהם חו"ג והדעת מכריע ביניהם וג' בחי' אלו נק' דעת ובכאן הם ג' עלמין שהם שורש כל הדינים וע"ש היטב כי אלו הג' אתבסמו יותר מש"כ בד' מלכים אחרים. סליק פרק א' בע"ה.

פרק ב

אחר שנת' בפרק הקודם שורש הקליפות מהיכן נתהוו שהם שארית בירורי המלכים הנ"ל שלא נתבררו עדיין הנתונים תוך הקליפות שהם הסיגים גמורים צריך שנדע בקיצור שורש אלו הסיגים בקדושה איך הם והוא כי הנה נת' בח"ג כי יש ג' בחי' בז"א עיבור יניקה ומוחין ובכל זמן מאלו יש בו כללות ופרצוף אלא שזה בסוד קטנות וזה בסוד גדלות וכו' גם נת' כי הבחי' של הקטנות נעשים כלים לבחי' הגדלות נמצא א"כ כי הקטנות הם בחי' כלים של המלכים עם היות שהפרצופין עצמו יש בו כלים ועצמות הוא כולו בחי' כלים אלא שזה לפנים מזה וכולם כלים נמצא כי עיקר כלים של המלכים הן ז' מלכים של זו"נ גם נת' שם כי בזמן העיבור לא יש לז"א זולת ב' מוחין בלתי הדעת כמבואר בענין הערלה של המלכים מה ענינה נמצא כי יש לו ב' מוחין חו"ב מצד אבא ושנים כאלו מצד אימא וכל מוח מהם נק' אלהי"ם ד"פ אלהים ב"פ עקב עקבותא דמשיחא וז"ס ואתה תשופנו עקב שבו כל אחיזת החיצוני' ובחי' קטנות ועיבור הזה הוא בחי' הבל דגרמי של המלכים שהם רפ"ח ניצוצין כנ"ל וזה ההבל דגרמי יונק מקטנות העיבור דז"א ע"ד הנ"ל ושם מתאחזין כל הקליפות ומהם יונקים כי מה שנתברר עלה למעלה בסוד עיבור הנ"ל ומה שלא נתברר נק' הבל דגרמי ונשאר למטה בסוד הקליפות עם הקדושה שבתוכם שהם רפ"ח ניצוצין והבן זה היטב. ודע כי אלו המלכים דקטנות הנ"ל הם מתפשטין בזו"נ ובבי"ע כולם בכל בחינותיהן ברישא ובגרון ובדרועין וביסוד כמבואר במ"א היטב ואמנם גם בזמן יניקה הם בחי' אלהי"ם אלא שאז הם ג' מוחין חב"ד מצד אבא וג' מצד אימא וכיון שיש לו דעת אעפ"י שהוא בחי' אלהי"ם אין בו קליפות אלא שהם דינים קשים אך במוחין דעיבור שהם ב' מוחין לבד שם נאחזים הקליפות ממש ונמצא לפי זה כשנחבר המוחין דקטנות דיניקה ודעיבור הם ה' מוחין מצד אימא וה' מצד אבא והם ב' שמות אלקים ונחלקים כל ה' אותיות לה' מוחין וב' אלו נק' עקב וכבר נת' במקומו והנה האלהים של היניקה אפשר להורידן עד ראש הבריא' ולפעמים נשארין למעלה במקומם אך מן בריאה ואילך אין להם יותר ירידה משא"כ באלהים דעיבור כנז' ששם אחיזת הקליפות והנה אלו אלהים דיניק' הם קדושה אלא שהם דין קשה והם אחוריים של הקדושה וכ' אחוריים דזו"נ דבריאה ונ' אחוריים דה' פרצופים דיצירה ונ' אחוריים דעשי' הרי ק"ך אלהי"ם כי מן ז"א דבריאה מתחילין ולא למעלה ממנו כמ"ש במקומו ואלו הם ק"ך צירופים אלהי"ם דקדושה ומשם ואילך נק' הקליפות אלהים אחרים והבן זה והנה יניקת הקליפות הוא משם אלהי"ם דעיבור ויכולין לינק מאלהים דיניקה ג"כ אלא שהוא באמצעי אחוריים היותר חיצוניות שהם אלהיים דעיבור ששם עיקר אחיזת' ומזה תבין כי כל יניקת החיצוני' מאחוריים שהוא חיצונית הכלים דזו"נ שהם אלהים דעיבור רק שאפי' בחיצוני' זה עיקר אחיזתם הוא באחורי החיצונים הזה לבד מצד האחור ולא מצד הפנים. גם דע כי אלהים מלובשים תוך נה"י דאימא ג"כ בבחי' חיצוני' וכל יניקתם של החיצוני' הוא דרך אותם נה"י דאימא החיצוני' וכן בהתחברם הם מתבררים דרך נה"י דאימא שהוא היתר הממזר שהם רפ"ח ניצוצין ע"י שפחה גי' שצ"ג גי' ג' מלואים אהי"ה בלא אותיות השרשים שהם בנה"י דאימא. גם ידעת כי שם אהי"ה בריבוע הוא גי' ד"ם ומה שנשאר ממנו אחר הבירור נק' דם טמא ולהיות שורש זה הקטנות שורש הקליפה לכן גם הוא נק' נחש בסוד התנין העליון בסוד נחש הנושך ברח' האיל' כנז' במקומו כי הוא שד"י שהוא יסוד דקטנות ודם דאהי"ה כנ"ל והרי גי' נחש א' וזה נחש העליון משם יונק הנחש הטמא והבן זה וז"ס הנחש שבא על חוה והענין כי התחתון מתחבר עם מה שלמעלה ממנו ואותו שלמעלה עלה עד העליון שבכלל' וינק מזה הנחש עליון דקטנות ואז הוא סוד יניק' החיצוני' שח"ו החיצוני' עצמן יונקים מן הקדושה ממש ח"ו ולא גם דע כי אלו הק"ך צירופי אלהים הם בסוד מות זו"נ צל דכורא מות נוק' הוא ק"ך צירופי אלהים שנאחזים באחוריהם ולפעמים עולים לינק עד הכתר כנז' באד"ר והוא ע"י התכללותו זה בזה. גם צריך שתדע כי מכל הה' פרצופים יש אחוריים דקליפות ואין כאן מקום ביאורו. והנה נמצא כי הקליפה אינה יונקת כ"א מאחוריים ובהיות זמן החורבן צריך שיהיו זו"נ אב"א דבוקים היטב ורוח לא יעבור ביניהם וכשאין פחד להם אז חוזרים פב"פ ונודע שכל אחוריים כלולים מי"ס דז"א וי"ס דנוק' והאור המקיף לכולם הרי י"א סמני הקטורת אחר הנסירה כנודע וכל האחוריים הן של ז"א הן של נוק' כולם באחוריים דנוק' לכן נק' תמיד בחי' אחוריים כפולים:

פרק ג

אחר שנת' שורש הראשון דקליפה מהיכן יצאו והשרשים בקדושה ג"כ מהיכן יונקים ונמשכים נבאר עתה מקום מעמדם דע כי הנה נת' דמבינה ולמעלה אין שום אחיזה לקליפה כי הרי עיקר המלכים הם זו"נ והנה נת' במקומו איך כל העולמות מתלבשים זה בתוך זה עתיק תוך א"א וכו' ונמצא כי הבינה מתלבשת תוך ז"א והנה נת' כי ז"א יש לו ג' בחי' עי"מ ולכן יש לו ג' מיני כלים זה תוך זה וג' מיני עצמות זה תוך זה גם נת' איך העצמות שהם בחי' המוחין המתלבשים תוך ז"א ומתפשטים בתוכו הם מתלבשים תחלה כלים ולבושי נה"י דאימא שגם בה יש ג' בחי' פנימי אמצעי וחיצון והנה לבושים דמוחין דגדלות הם נמשכין מג' אהיה גי' ד"ם כנז' בדרוש פסח אכן המוחין דקטנות לבושיהם של נה"י דאימא גם הם בחי' אלהים כי גם אימא נק' אלהים ונמצא כי אימא הלבושים של נה"י שלה הם אלהים ג"כ אותם של קטנות גם הם בחי' אהי"ה ואין כאן מקום ביאורו. והנה המלבוש החיצון דנה"י דאימא היותר חיצון מכולם אינו נכנס תוך הז"א כמו הלבושים האחרים המלבישים את המוחין דז"א אמנם נכנס בחוץ ומלביש לזו"נ וז"ס כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף ולבוש זה מקיף ולובש לזו"נ העומדים זה כנגד זה פב"פ או אב"א ומלבישים סביבותיהם לגמרי אפי' תחת רגליהם והבחי' שבצדדים ובסביבותיהם נק' מלבוש גי' חשמ"ל ומה שלמטה מהרגלים נק' נעל כמנין אהי"ה דההי"ן שהוא בג"ת דאימא כנודע והנה זה החשמ"ל מלביש לזו"נ בכל סביביו וכבר ידעת כי עתיק תוך א"א וכו' וז"א תוך נוק' וכו' בבחי' או"פ ועל או"פ הזה שהוא בחי' עצמות וכלים ביחד הנה עליו סובב זה המלבוש של חשמ"ל על הנוק' דז"א שהיא נגד החזה דז"א ומשם ולמטה ומן החזה ולמעלה החשמ"ל עצמו מלביש לז"א ונמצא כי בו מלבוש זו"נ ועל חשמ"ל ולבוש זה יש שם מקום פנוי ושם מקום מעמד הקליפות מכל עולם ועולם ועל הקליפה אור מקיף של כל הבחי' כיצד אור מקיף של הנקבה מקיף על הז"א ומקיף דז"א וכו' עד מקיף דא"א כנודע והנה אחורי הקליפות נגד אור המקיף לפי שאין יכולת בחיצוני' להתאחז כלל באוה"מ אלא באור הפנים כנודע ואין יכולים להחזיר פניהם נגד המקיף אלא נגד הפנימי והנה הגם שזה החשמ"ל הוא לבוש והוא יותר עב מן הכלים דז"א עכ"ז להיותו מבחי' אימא אין הקליפות יכולים להתאחז בקדושה ע"י זה המלבוש דחשמ"ל וגם כי כל לבוש יש לו או"מ ואותו אור מונע החיצונים להתאחז להיות שהיא בחי' או"מ. והנה קליפת נוגה היא הסובבת את החשמ"ל כנזכר ביחזקאל ונוגה לו סביב ומתוכה כעין החשמ"ל ותוך החשמ"ל הם חיות הקודש שהם ג' אבות ומל' וזה הנוגה הוא קליפה של טו"ר וע"י קליפה זו יונקים החיצונים מן הקדושה דרך החשמ"ל אך החיצונים הם רע גמור הנק' צלמות זו"ן אשת זנונים נחש וסמא"ל הוא הנז' בפ' ויקהל דבהאי נוגה מפתי נחש לאיתתא וכו' כי הוא טו"ר וע"י יונק נחש מהנוק' קדושה ואלו החיצוני' הם ג' קליפות דאגוז רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת והם סביב קליפות נוגה וקליפות נוגה סביב לחשמ"ל וכשמסתלקת אימא מעל בנין אז זה החשמ"ל נסתלק ונשארו זו"נ ערומים אדם ואשתו ואז רע של ו"ה שהם י"א סמני הקטורת י"א ארורים שהם חיצונים ויניקת' מהנוקבא עליונה ממש ואלו הם סוד עריות כולם והבן זה וז"ס ויתנצלו בני ישראל את עדים ואז הטיל זוהמא בחוה בסוד בצע אמרתו בזע פירפירא דיליה:

פרק ד

אחר שנתן מקום מעמדם נבאר מקומ' בד' עולמות אבי"ע בפרטות דע כי כמו שיש בקדושה ד' עולמות אבי"ע כן יש בקליפ' ד' עולמות אבי"ע והם היפך הקדוש' כי בקדושי העליון גדול מתחתון והקליפות להיפך וביאור הענין כי הקדושה כל מה שהוא עליון הוא יותר קדוש מאוד וכל מה שיורד מתמעט קדושתו עד סיום העשיה אך בקליפה הוא להיפך כי קליפה עליונה שבסוף אצילות הוא חלש ואינו כ"כ רע וכל מה שיורד מתחזק טומאתו והנה נודע כי יש כמה מיני טומאה בעולם והגדול שבכולם הוא המת אבי אבות הטומאה וכבר ביארנו כי הם סוד המלכים דמתו וגרמו מיתה לכל ד' מדריגות א' בעשיה ושם תוקף הקליפות הב' קליפות דיצירה המטמאות היצירה הנקרא חולין שנעשה על טהרת הקדש הג' הוא קליפות בריאה המטמאות הבריאה הנק' תרומה הד' פוסל ואינו מטמא הוא קליפות האצילות שנק' קדוש. ואמנם דע כי עולם האצי' כולו טוב ויש בו מעט קליפות ואותו המיעוט אינו מעורב עם הקדושה ובבריאה הוא ג"כ רובו טוב ומיעוטו רע והם מעורבים טוב ברע אך ביצירה הם שקולים טוב ברע וגם שהם מעורבים ובעשיה רובו רע ומיעוטו טוב וגם הם מעורבים ואין שום דבר בעולם שלא יהיה מורכב מטו"ר קדושה וטומאה מעורבים יחד, ואמנם להבין ענין זה יותר והוא כי אע"פ שבכל ד' עולמות אבי"ע יש בהם חלוקים א' היותם נבדלים זה מזה כי זה מרובה רעתו משל חבירו גם כי נדבק הרע בו יותר מחבירו והענין כי הנה נודע כי בכל עולם מאבי"ע יש בו ה' פרצופים א"א או"א וזו"נ. והנה באצילות הקליפה לא יש קליפה נגד כל הה' פרצופים וכן בבריאה לכן רובו טוב ומיעוטו רע אכן ביצירה הם שוים כל הה' פרצופים בקדושה וכן בטומאה ובעשיה היותר דין הם בחי' עתיק וכן הענין הדיבוק הוא זה כי באצי' אין הקליפה דבוקה ממש נגד הקדושה אלא נמוכי' קצת ואין מכוונין בשוה כל היכלי הקליפה נגד היכלי הקדושה וכ"ז ית לפנינו דע כי קודם שנברא אדה"ר ולא נתקן עדיין א"א בעולם אצילות והיו אותן הט' היכלין דלאו אינון היכלין וכו' שהם הט"ס דא"א בלי שום תיקון ואח"כ נתקן עולם אצילות כל הה' פרצופים גמורים ואפי' זו"נ ששרשם הוא ו"ס לבד ונוק' חדא לבדה כולם נשלמו מאורות שלימים והבירורים שלא יכלו להתברר ירדו למטה בג"ע בי"ע כנודע ואע"פ שביום ד' נתמעטה הלבנה עכ"ז כשנברא אדה"ר חזרה להשתלם בי"ס גמורות ואז הקליפה של אצילות שהם ז"מ שכנגד האצילות שהם בחי' זו"נ לבד הנה הם לא נתקנו והיו אז כמו שהיו זו"נ דאצילות בקדושה קודם שנתקנו והיו ג"ס אלו דקליפה בלי תיקון והיה ז"א דקליפה בחי' ו' אורות דקדושה שהם סוד נהירו דאית גו מסאבותא ונקודות אור א' לבד בנו והם ז' אורות ז"מ וכשחטא אדה"ר גרם להחריב עולם העליון הקדוש ולבנות עולם הטמא כי הנה חטא דאדה"ר הגיע עד א"א דאצילות בסוד ישת חשך סתרו ואז נגע [נגה] אור א"א הקדושה תוך או"א ואו"א מאירים לשאר האצילות אך אריך אנפין מאיר בסתר מבפנים גנוז תוך אבא ואימא וכאשר נגנז אור זה דא"א הוסר האור ונסתלק לנוק' דז"א ואז נסתלקו מהנוק' ט"ס עליו שבאו לה מחדש להשלימה וירדה לקליפות ונמצא כי כיון שמה שפגם אדה"ר באצי' הוא ששם חושך בא"א לבד שיתעלם ואינו מאיר זולתי אבא וז"ס כולם בחכמה עשית ולכן גרם ג"כ פגם גמור בנוקבא דאצילות שירדו ט"ס דאצילות העליונים אל הקליפה ונשארה היא נקודה הי' התחתונה הוא מל' שבמל' לבד וא"כ נמצא מחורבנה של ירושלים דאצי' נתמלאה נור הרשעה לילית זוגו דסמא"ל ואז אותו הנהירו דקיק דילה ירדה במל' שבה וט"ס עליונות דנוק' דקדושה נתלבשו בט"ס לילית העליונה ונשלמה בי"ס גמורות ונגד גופה וקומתה וז"ס אמלאה החריבה ואמנם הזכר סמא"ל דילה לא נתרבה הארותו כי אין לו מאין לבוא אמנם מה שהרויח עמי חטא אדה"ר הוא שו"ס דיליה נתפשטו לי"ס גמורות אך אין בהם הארה כי אם מן ו' אורות לבד וז"ס יותרת על הכבד שלילית יתירה על הכבד בעלה ס"ס כי היא בת י' אורות והוא בן ו' לבד. אמנם בענין הכלים כ"א מהם הוא י"ס גמורות כי כיון שלילית נות יש י"ס גמורות ואורותיה אין ניתנין לה אלא ע"י שהם עוברים דרך בעלה ודאי שגם בעלה גדול קומ' כמוהו ולא גרוע ממנה לכן ע"י חטא אדה"ר גרם פגם גם בבריאה והוא כי גרם חושך והעלה גם באבא דבריאה ואריך ואבא ישת חושך סחרים ואור אימא לבד נגלית בבריאה וז"ש בתיקונים אימא מקננא בכורסייא כי א"א ואבא דבריאה מתעלמים תוך אימא דבריאה והיא המאירה לכן נק' הבריאה על שמה א"כ כ"ש שאור התחתונים מאירים ממנה אך הכל נק' ע"ש הגדול ועתה בקליפות הבריאה נתקנה גם או"א אשר שם כ"א בי"ס ונמשך להם אור מאו"א דקדושה כמ"ש לקמן וכן גרם גם ביצירה שגם אימא דיצירה נגנז אורה וכנגדם בקליפות דיצירה נתקן א"א שבו ונמשך לו אור מא"א דיצי' דקדושה וכן גרם פגם בעשיה שנגנז אור ז"א דעשיה ואין מאיר שם זולת נוק' דעשיה לבד שהוא אור קטן כדי שלא יהנו החיצונים מהאורות העליונים הגדולים וז"ס מלכות מקננא באופן וכנגדם נתקן בעשיה בחי' עתיק אשר שם ג"כ. אמנם ענין חסרון הקדושה דעולמות בי"ע בפרצופיהם נכתב במקום אחר. ודע כי ביצירה ועשיה מעורב טו"ר הוא בבחי' עולמות עצמן ולא בבחי' הי"ס המקננו' בהם ח"ו וזכור זה היטב כי כל הפגם והחסרון הוא בהם ולא בעצמות שבתוכ' והנה כ"ז שנח' הוא מה שנעשה ע"י חטא אדה"ר אך לא כל הזמנים שוים ולא כל הפגמים שוים כי בגלות מצרים היה באופן א' ובחורבן ראשון באופן א' ובגלות ב' באופן אחר ואינו דומה זמן התפלה בשאר היום וכן בחול אינו דומה לשבת וכ"ז ית' במקומו בע"ה:

פרק ה

אחר שנת' ענין התפשטות הקליפות בד"ע נב' עתה פרטן בכל עולם ועולם מהם. כבר ביארנו בפ' שעבר כי בקליפות דאצילות לא נתקנו זולת זו"נ נמצא שאין קליפה נגד אצילות אלא נגד זו"נ בלבד אך מבינה ולמעלה אין אחיזה לקליפות ונודע כי כמו שיש בקדושה הזכר נחלק בז' היכלות כי ג"ר שלו הם בהיכל ק"ק והשאר בו' היכלין תתאין וב' תחתונים בהיכל תחתון וכן הנוק' בז' היכלות ע"ד הנז' כן בקליפו' עד"ה ז' היכלין לזכר סמא"ל וז' היכלין לנוק' לילית וכמו שז' היכלין נוק' דקדושה מתחילין מן החזה של הזכר ולמטה כן בנוקבא דקליפה שזה לעומת זה עשה אלהים וענין זה הוא בכל פרטי אבי"ע היכלין בהיכלין ז' בז' בא"א ובאו"א ובזו"נ שבכל עולם ואמנם יש חילוק א' כי אין כל העולמות שוים והוא כי הנה באצי' לא היה קליפה אלא כנגד זו"נ לבד והם ז' היכלין בז' היכלין אך צריך שתדע ענין א' כי אע"פ שאנו אומרים כי ז' היכלין דקליפה הם נגד ז' דקדושה יש שם שינוי א' והוא כי כיון שבכ"מ שהיא הקליפה אינה נאחזת בג"ר של אותו מקום הנה מוכרח היא שגם הז' היכלין שיש לקליפה הנה מקומם ושיעורם הוא בו' היכלין תתאין דקדושה לבד וזה הענין הוא בכל עולם ועולם בכל פרצוף ופרצוף וזכור כלל זה. אמנם עכ"ז אע"פ שאלו היכלין ז' דקליפה אינם יכולים לעלות נגד היכל הז' אכן אלו הז' היכלין עילאין דקליפה הם יכולין להאיר ולהשליט ממקומם עד למטה נגד היכל הז' האחר העליון שלמטה ממני כיצד הרי כי ז' היכלין דקליפה דאצי' כבר נת' כי אינם יכולים לעלות רק נגד ו' היכלין לבד דקדושה דאצילות וכן ז' היכלין דקליפה דבריאה הם נגד ו' היכלין דקדושה דבריאה אמנם הז' היכלין דקליפה דאצילות יכולים להאיר ולשלוט ממקומם עד למטה נגד היכל ק"ק דבריאה ועד"ז בכל העולמות ובכל פרצוף ופרצוף שבכל עולם ועולם ודע כי ודאי יש קליפה נגד כל הבחי' גם באצילות אמנם לא נתקנו רק בחי' זו"נ של הקליפה לבד וכל הבחי' אחרות עליונות לא נתקנו ולא נתגלו כלל וכבר נת' ענין ד' תיקוני חיוורתא דרישא דא"א המגיעים עד רישא דז"א והם בסוד ת' שקל כסף ומחפין על או"א ונשאר יעקב שהוא ז"א איש חלק בלתי שערות כי כבר נתקן כל האצילות ע"כ כל אותן השערות הם למטה ברישא דז"א דקליפה שהיא עשו וז"ס אדמוני כולו כאדרת שער ושם הם אדומים היפך מן הקדושה שהם כתלג חיוור וז"ס והנה עשו בא וארבע מאות איש עמו והבן זה. ואמנם הקליפה רוצה להדמות כקוף בפני אדם דקדושה להתקן גם הוא בחי' א"א ואו"א דיליה ולהתקן ע"י השערות שיצאו משם כמו שיש בקדוש' שערות הנז' תיקוני רישא והמאציל העליון אין מניחן לתקן וז"ס אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים וכו'. ר"ל אם היה נתקן הקליפה במקום גבוה גם כן שהוא א"א ואו"א דיליה היה ח"ו נחרב העולם. וצריך שתדע כי ז"א דקדושה נחלק לשנים מחצי עליון שכנגד החזה ששם סיום יסוד בינה המתלבשת בו ונק' ישראל ומן החזה ולמטה נק' יעקב והם ב' פרצופים וכולו נק' ז"א וכנגדו יש לו בי נשים פנימים לאה ורחל לאה למעלה ורחל למטה ויש להם ב' פלגשים בלהה וזלפה שהם אחוריים דלאה ורחל וכן הוא עצמו יש לו אחוריים נחלקים לב' שהם עוג מלך הבשן ונק' א' ונחלק לב' ג"כ ויש לו ב' נשים וב' פלגשים בסוד הנה ערשו ערש ברז"ל ר"ת בלהה רחל זלפה לאה והוא סוד אליעזר שהוא עבד ברוך ולא ארור כי הוא בקדושה אך שאר עבדים ארורים הם קליפות בסוד ארור כנען אך זה העבד הוא אחורי ז"א דאצילות הוא ברוך וקדוש גם ידעת ענין הי"ח נשים של המלך שהם כולם בחי' לאה דעי"מ שיושב' כולם זו לפנים מזו וכול' קדושה אלא שהחיצונים שהם מצד הקטנות הם דינים קשים מאוד וכל אלו הי"ח נק' בחי' לאה ולא רחל בכללם כי היא עקרת הבית אמיתת נקודה של הי"ס כנודע והיא פנימית עצמות ולא הארה לבד כמו האחרות. ואחר שידעת כל הנ"ל לא נאריך עתה בכל הפרטים זולתי בענין הכללות כי זלפה היא באחוריים דלאה ובלהה אחוריים דרחל. ונבאר ענין ב' פלגשים אלו דע כי כבר נת' בענין הג' מלכין קדמאין של הז' לבד הם לבדם נתבסמו ונת' לעיל כי אלו כוללים כל הז' כי הם ג' חלקי הדעת כי בדעת חדרים ימלאון וכל הפרצוף ממנה נבנה וביארנו כי הם ג' עלמין שהתחילו להתקן בתיקונא קדמאה דא"א דדיקנא הנק' א"ל אח"כ משם נתפשטו יותר התפשטות בג' עלמין בי"ע והוא בגבו' דבריאה וגבורה דיצירה וגבורה דעשיה והשאר שלא יכול להתברר הם בקליפות כמ"ש. והנה נבאר עתה התפשטות באצילות כי העולם הא' מתפשט באחורי הבינה במלכות שבה שהיא לאה כנודע ובאחורי לאה הוציא העולם הזה את זלפה שפחת לאה נגד נה"י דבינה המתפשטת תוך ז"א נגד הדעת דז"א כנודע והעולם הב' נחפש' אחורי ז"א והוציא בחי' הדעת והת"ת שלו ב' אנשים מרגלים שנבאר לקמן ועולם הג' נתפשט אחורי רחל והוציא בלהה שפחתה וכ"ז באצילות ואח"כ נתפשטו בבי"ע וכ"ז הוא בבחי' קדושה ונאמר עתה בחי' התפשטות אחר שנתפשטו מג' עלמין הנז' בקליפות והוא כי הנה העולם הא' נתפשט אחורי זלפה שפחת לאה העומדת באחורי נהי"ם דבינה המתלבש תוך ז"א עד מקום הדעת ושם מקום זלפה כנ"ל וכן אותה זלפה הוציא בחי' א' ונק' חד צפור ועולם הב' הוציא נגד נהי"ם דז"א ששם כנגדם רחל ובלהה עצמה בסופה ובאחוריים הוציא את בחי' אחוריים ונק' צפור ב'. ועולם הג' נתפשט באחורי נהי"ם דרחל ובלהה עצמה ובסופם מאחוריהם הוציא בחי' א' ונק' חוה ראשונה לילית ונת' ג' בחי' שהם כנגד ג' בחי' מלכות דאצילות שבקדושה נוקבין שהוציאו ג' עלמין כנ"ל. ועתה נבאר בחי' הדכורין ג"כ שיצאו מג' עלמין אלו והוא כמו שנבאר שיש ג' מיני נוק' בקדושה נגד דעת ת"ת מלכות בקו האמצעים שלו והם לאה נגד הדעת ורחל נגד הת"ת ורחל שהיא נגד המל' שבו כן יש ג' בחי' דכורין א' נגד הדעת וא' נגד הת"ת ואלו הב' נק' ב' אנשים מרגלים שהוציא ב' עלמין הנ"ל ועוד הוציא העולם הג' אדם ג' נגד היסוד שבו והרי הם ג' אנשים דקליפה ונגדם ג' מיני נשים דקליפ' ונבאר עתה ג' אנשים וג' נשים הללו הנה נתבאר כי הקליפה דאצילות אינה נוגעת בבינה אלא מז"א ולמטה וא"כ כי עולם הא' הוציא חד צפור נגד לאה לאחוז שם אמנם זה הצפור יורד למטה עם הצפור הב' שיצא מעולם הב' ושניהם נעשים פרצוף א' לבד ונמצא כי ב' צפרין הנז' נעשו בחי' א' וצפור הא' שהוא נגד החסדים נעשו ממנו מוח החכמה דזה הפרצוף והצפור הב' שהוא בחי' גבורות שהוא עולם הב' נעשה ממנו מוח ב' דזה הפרצוף ונמצא כי בקרושה יש ב' גבורות לאה ורחל ודקליפה א' למטה נגד רחל אלא שנכללו שניהם יחד בסוף ג' מוחין וקליפה זו (ס"א מזיווג') יצאה מלכה אשת נחור כמבואר אצלינו ואלו הב' צפרין הם ב' צפרין הנז' בפ' ויחי. ואלו הב' הם סוד נעמה ואגרת ר"ת נ"א אל תאכלו ממנו נ"א כי נעמה היא צפור העליון בינה נעם ה' בהיפך עמון בקליפה ומשם נעמה העמונית ג"כ ואגרת צפור תחתון מלכו' לכן אלו ב' נשים נעמה ואגרת בת מחלת הנז' בזוהר בראשית הם הנק' רוח הטומאה בי מוחין דנוק' דאצילות דקליפה אך לילית למטה מהם האשה הג' ואפשר כי נעמה ואגרת הם סוד עמון ומואב כמבואר בס"ה פ' וירא. וכמו שיש בקדושה ב' שפחות זלפה ובלהה כן בקליפה יש שפחה א' בכללות ב' המוחין אחורי מלכה הנז' ונק' ראומה כמבואר במקומו ואמנם חוה ולילית שיצאו מעולם הג' שהוא המלך הדע' המכריע בין חו"ג הוא למטה מהג' הנז' שהוא הב' צפרין הנ"ל והוא נגד המל' רחל והוא בנוק' דברי' שהוא בהיכל ז' דבריא' העליון דקליפ' שהוא בחי' בינה דקליפ' דבריא'. ונבאר ג' אנשים דקליפה שגם הם נעשים ע"ד הנ"ל כי הב' אנשים שיצאו מדעת ות"ת דז"א שניהם נתחברו כ"א בת"ת דז"א כי בדעת שם הבינה וא"א להיו' שם ונעשו שניה' פרצוף א' נגד הח"ת דז"א אחוריו וזהו ז"א דקליפ' דאצילו' ונעשו אלו הב' אנשי' המשכי' מן ב' עלמין קדמאין בחי' ב' מוחין של זה הפרצוף וז"ס וישלח יהושע בן נון שני אנשי' מרגלי' חרש לאמר הנז' בפ' אמור בסוד וללבן שתי בנות והענין כי הב' צפרים הם נקבות כמו כל צפור טהורה תאכלו ולא אמר טהור לשון זכר כי הם בנות אך מוחין דדכורא נקרא בנים ואנשים מרגלים והנה האיש שהוציא איש הג' נק' אדם קדמאה בעלה דלילית הנז' ואמנם הטעם לזה הוא כי אחורי הנוק' הם דינים חלשים וגם האור שלה מועט לכן אחוריים שלה כמו מבוסמים ומתוקנים ונעשה מהם בחי' זלפה ובלהה, אך אחורי הזכר הם דינים קשים מאוד לכן לא נעשה מהם דבר קדושה רק אלו הג' אנשים דקליפה הנז' כי האור דדכורא גדול ואינם יכולים לקבלו וגם שהם דינים קשים לכן נעשה בחי' ג' אנשים כנז' וזה ששמעתי ממורי זלה"ה עתה אמנם פעם אחר שמעתי ממנו דרוש עוג מלך הבשן כנ"ל ואפשר לומר הכי כי הנה אמרנו לעיל כי עוג יש לו ד' נשים אחרות ברז"ל ונמצא כי הנשים הוכפלו אך הזכר לא הוכפל מאחוריו רק פ"א שהוא ז"א ועוג רק הנשים הוכפלו ד' רחל ולאה בלהה וזלפה:

פרק ו

ונחזור לענין כי בחי' הקליפות דאצילות הם זו"נ לבד ואין בהם רק ב' מוחין לבד והטעם נת"ל כי אחיז' החיצונים הוא במוחין דעיבור ואז לא היה בו רק ב' מוחין חו"ב לבד כי בגדלות נמשך לו הדעת ג"כ לצורך הזיווג בסוד וידע אדם את חוה אשתו משא"כ בקטנות ולכן כל הקליפות בין הזכר בין הנקבה אין בהם רק ב' מוחין בלתי דעת וז"ס גם בלא דעת נפש לא טוב ונת' בפ' משפטים אל אחר אסתריס ולא עביד פירין והבן זה כדי שלא יטשטשו העולמות וז"ס סירס את הזכר וצינן הנקיבה כי אין בהם כח לפרות ולרבות כי אין בהם מוח הדעת המשתתף ומחבר חו"ב יחד לעשות פרי. והנה בג"ע בי"ע יש בהם קליפות יתירות כ"א כפי מציאותו כי בעשיה נתקן גם העתיק וביצירה מא"א ולמטה ובבריאה מאו"א ולמטה בלבד ודע כי מאלו הג' עלמין שהוציא הג' נשים כנ"ל וג' אנשים הנז' נתפשטו יותר והוציאו קליפות אחרות בג"ע בי"ע מן ג' אנשים עילאין לדכורא דבי"ע וג' נשים עילאין לנוק' דבי"ע כי עולם הא' הוציא אשה ראשונה מנהי"ם דבריאה דקדושה מאחוריהן ועולם הב' בנהי"ם דיצירה מאחוריהם ועולם הג' מנהי"ם דעשיה מאחוריהם. ודע כי כל הקליפות דבבי"ע ג"כ אין בהם רק ב' מוחין בין בדכורין בין בנוק' אך הענין הוא כי הב' מוחין דאצילות הזכרים נק' שנים אנשים מרגלים והנוק' דאצילות נק' ב' צפרין אך הב' מוחין שבכל קליפות בי"ע הן זכרים הן נקבות נק' ב' נשים זונות הנז' פ' אחרי שכבר ידעת כי ג"ע בי"ע הן עולמות הנקב' ואף הזכרים הם בחי' נקבות בין באבא בין באימא בין בז"א בין בנוק' כולם נק' ב' נשים זונות אך דע כי למעלה באצילות אין העולם הא' יכול להוציא כנגדו קליפה ולכן הצפור העליון ירד עם הב' והיו פרצוף א' אמנם בג"ע בי"ע אפי' בעולם הא' אשר מתפשט בבריאה שהיא הגבורה שבה יש שם אחיזה לקליפה ויש בהם לאה ורחל וכיוצא בזה כל החלוקים. גם דע כי חילוק א' בעולם האצילות לג"ע בי"ע כי הנה בכל עולם ועולם מאלו הג' יש בכיא מהם ב' נקבות נגד בינה ונגד רחל וכן בבריאה וכן ביצירה וכן בעשיה. ודע כי כל אלו הנקבות נק' בזוהר נוק' דתהומא סתום אך הנוק' העליונה דבריאה שהיא בהיכל הז' דקליפה נק' נוק' דתהומא רבא היא אכן שאר הנקבות אפי' בחי' בינה דיצירה ועשיה נק' נוק' דתהומא סתום וכבר נת' כי ז' היכלין של כל עולם מאלו הג' דבי"ע דקליפה הם מכוונין נגד ו' היכלין תתאין בלבד דקדושה של עולם ההוא תמיד אך קליפות אצילות אינו כן אמנם זו"נ דקליפות דאצילות שהם בחי' ב' אנשים מרגלים והג' למטה הם נגד אחוריים של היכל קודש הקדשים דבריאה לבד וקליפות הבריאה הם נגד ו' היכלין דברי' לבד וכן ביצי' ועשי' והטעם מפני שעולם האצי' נעלם מאוד וא"א לקליפות שלהם לשבת שם אלא למטה באחורי היכל ק"ק דברי' אך בלילה הם עולים הב' צפרים גם באצי' עד נגד היסוד נוק' דאצי' וזה כדי לינק משם וחוזרים לירד למטה וכן ביום עולים הם הב' אנשים מרגלים לינק משם ויורדים ג"כ למקומן והטעם כי ביום שליט דכורא אך לפי שביום אין הדינים מתגברים לכן יונקת בחשאי וז"ס וישלח יהושע בן נון שהוא נוק' דקדושה שניה אנשים מרגלים חרש כו' ר"ל בחשאי לכו וראו את הארץ ואת יריחו לרגל אותה ולינק ממנה כי הקליפה צורך גבוה הוא כמ"ש והנה טוב מאוד זה מלאך המות ובלילה דינים של הנוק' שולטים ואז עולים ב' צפרין. וכן הענין בקליפות בי"ע כי הזכרים שלהם יונקים ביום מן הנוק' דקדושה של אותו עולם ונקבות יונקים בלילה גם דע כי אלו הב' צפרין הנ"ל אע"פ שהם מתחברים למטה נגד רחל עכ"ז עיקרם הם נק' לאה הקליפה אלו שמקומ' נגד רחל וכן כשהם עולות לינק מן הקדושה יונקים מן לאה העליונה כי היא השולטת בלילה ועמה היה זיווג יעקב בלילה וע"כ כשיורדת למטה הם ירדו נגד היכל ק"ק דבריאה שהוא עד בינה (שהיא) אמנם האשה הג' שהיא לילית חוה ראשונה היא מבחי' רח מל' שלה לכן זו ירדה למטה מב' צפרים שהם בחי' לאה דקליפה העומדת תוך היכל ק"ק דברי' וזו לילית ירדה עם בעלה א"ק למטה בהיכל הז' של ז' היכלין דקליפה דברי' הנק' נוק' דתהומא רבא ונתלבש' בתוכה היא ובעלה כי גם בנוק' דתהומא רבא יש לה זכר אבל כנודע דוגמת מל' רחל בקדושה היורדת ומתלבשת בהיכל ק"ק דברי' דקדושה וכל הברי' נק' אימא בלבד כמ"ש בתקונים אי' מקננא בכורסייא וכן בקליפה כי הקליפות דברי' נוק' ואז הנוק' לילית מתלבשה בנוק' דתהומא רבא ובעלה א"ק באבא דבריאה דקליפה. וד כי זה שאנו אומרים כי השני צפרין הם בהיכל דברי' הוא בהיכל ששם עומד ישראל עם לאה שהם ז' ולאה דברי' אנו מדברים כי בהם יש ז' היכלין בז' היכלין כנודע ונמצא כי בכל בחי' קליפין בין באב בין בז"א בין בנוק' בין בברי' ובין יציר' ובין עשיה בכל בחי' ובחי' מהם יש ז' היכלין גמורי' והבן זה ע"כ מצאתי מכתיבת יד הרח"ו זלה"ה:

תם ונשלם הספר מבוא שערים. בעזרת האל כגבורים.

סוף הספר

תוכן העניינים

מבוא שערים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה