אור ברסלב
מאמר תורה אור מאמר תורה אור › פרק יא

מאמר תורה אור· רבי ישראל מאיר הכהן מראדין

מאמר תורה אור · פרק יא

פרק י

בו יבואר גודל שכר מחזיקי התורה ובפרט בענין לימוד הזה:

והנה עד כה בפרקים שעברו ביארנו שגודל הנחיצות לאיש הישראלי שיושלם קדושת נפשו כהוגן ושיהיו הכל סניגורים עליו מלמעלה וקירוב הגאולה תלוי הכל בלימוד עניני הקרבנות. אמנם כ״ז שייך במי שהוא בן תורה אבל מי שאינו בן תורה איך הוא יכול להכניס עצמו בזה. תשובה לדבר כמו שאנו רואין לענין התחיה שבלא זכות התורה אין אדם יכול להתנער מעפרו ומ״מ ידוע מה שאמר הגמרא דאם הוא מתדבק עצמו לת״ח ומחזיקם מנכסיו נמשך אור התורה גם עליו ומחייהו לע״ל כן הוא גם בזה אם הוא ממחזיקי התורה נמשך זכות התורה גם עליו ומעלה עליו הכתוב כאלו מקריב קרבנות בעצמו כמו שאחז״ל בברכות דף י״ד ע״ב א״ר יוסי בר׳ חנינא משום ראב״י כל המארח ת״ח בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו מקריב תמידין וכ״ש אם הת״ח שמחזיק אותם בלימודם ענין לימודם הוא ג״כ בעניני הקרבנות בודאי נחשב זכות הלימוד הזה גם עליו כאלו הוא בעצמו לומד אותן הלימודים [וא״כ אם הלימוד הוא בעניני עולה נחשב גם עליו כאלו הקריב עולה ואם הלימוד הוא בעניני חטאת נחשב גם עליו כאלו הקריב אותה החטאת וכן בכל הקרבנות] וכמו שכתבו הסה״ק שכל תיקוני הנפש שנעשה ע״י הלימוד לת״ח יהיה ג״כ להמחזיק. ובפרט בענין הקרבנות ידוע שאין רשות ביד הכל להקריב קרבנות בעצמן והתקין הקב״ה מתחלה שהכהנים יקריבו ואעפ״כ נחשב הקרבתם לכלל ישראל וכמו דכתיב צו את בני ישראל וגו׳ תשמרו להקריב לי במועדו והוא מפני שבכספם קנו הכבשים לעולות וכן קרבנות ר״ח ושל מועדים וגם מזון הכהנים עצמן הי׳ ג״כ ע״י ישראל וה״נ כן הוא בעניננו. ת״ח העוסקים בעבודה יחשבו13 ככהני ה׳ העומדים לשרתו על ידי לימוד ההלכות השייך לעניני הקרבנות והישראלים אשר יאצילו מכספם להחזיקם יחשבו כאלו הם המביאי הקרבנות. והנה מעולם תמהתי על כמה ת״ח אשר נתן ה׳ להם דעת רחבה ופירשו עצמן מלימוד התורה לעניני ד״א. אח״כ התבוננתי שאין עליהם אשם כ״כ כ״א האשם הוא על הגבירים ובע״ב שאין מחזיקים אותם והוא כעין מה דאיתא במ"ר בפרשה וישלח על הפסוק שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט עתיד הקב״ה ליטול את הכהנים ולהעמידן בדין ולאמר להם למה לא יגעתם בתורה לא הייתם נהנים מכ״ד מתנות כהונה ואינון אמרין ליה לא יהבו לן כלום. והקשיבו בית ישראל למה לא הייתם נותנים לכהנים כ״ד מתנות כהנים שכתבתי לכם בתורה ואינון אמרין ליה על אילין דבי נשיאה דנסבין כולא עיין שם [וידוע שבזמננו עיקר מצות מעשר מן הריוח שמזמין לו ה׳ צריך שיהיה לעמלי תורה כמו מלפנים שהיה מצוה ליתנו לכהנים וללוים וכדאיתא במדרש תנחומא פרשה ראה וז״ל. עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר עשר בשביל שלא14 תתחסר רמז למפרשי ימים (היינו אותן אנשים שעוסקין במסחר) שיפרישו אחד מעשרה לעמלי תורה. וגם מלפנים שהיו נותנין אותם לכהנים וללוים היה גם כן עיקר המצוה לדקדק אם הם בעלי תורה וע״ז יתחזקו בתורת ה׳ כמו שאמרו (בחולין דף קל״א) אין נותנין מתנה לכהן עם הארץ שנאמר לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה׳ וגו׳. וה״נ בעניננו כשידין הקב״ה על עון בטול תורה יקים במשפט את אלה שהיה בידם להחזיק ונתרשלו מזה. והגם שבאמת היום כל איש ישראל מחזיקים את התורה שתומכים ישיבות ושאר קבוצי תורה והיא מצוה רבה מאד שבזה עושין קיום לתורה. אבל לא הכל יוצאין ידי חובתן בזה כי החזקה כזאת די רק להאנשים הדחוקים במצבם אבל מי שברך אותו הקב״ה בהון רב אין ספק כי אין יוצא ידי חובתו במה שמפריש איזה עשרות רו״כ לשנה להחזקת הישיבות כי ענין יששכר וזבולן שהסכימה התורה למעשיהם וכדכתיב שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך היו כעין שותפות ממש ששבט זבולן היו נותנין לשבט יששכר כל צרכן כדי שלא יהיו צריכים להתבטל מלימודם ולעסוק בפרנסה וכדאיתא במדרש רבה פ׳ נשא למה זכה זבולן להקריב שלישי לנשיאים לפי שחיבב את התורה והרחיב ידיו לפזר ממונו ליששכר כדי שלא יצטרך שבט יששכר לפרנסה ולא יתבטל מלעסוק בתורה. ד״א קערה נגד לחם שהיה מאכילו. מזרק נגד היין שהיה משקהו למה היה של כסף שגם כסף היה נותן לו לעשות כל צרכו וכו׳ עיי״ש עוד (והעתקתי באה״ח פרק כ'). אבל במה שנותנין עזר מעט לא יצאו י״ח אלא אותן שאין יכולת בידם ליתן יותר. ובפרט בימינו שקרן התורה ירדה למטה בעו״ה והרבה ת״ח חיים בעוני ודוחק ומטולטלים ממקום למקום לבקש מחיתם ועי״ז נתחלל כבוד התורה מאד בודאי מצוה רבה לחוש לכבודה של תורה ולהחזיק את לומדיה ועבור זה יהיה מכובד בעיני הקב״ה וכדכתיב כי מכבדי אכבד. וכמה גדלה עלבונה של תורה בזמן הזה בעו״ה שעל כל הבלי העולם לא יחסר כסף ורק לתורת ה׳ שהוא חיי כל המציאות ובשבילה נבראו שמים וארץ וכל אשר בהם אין כסף לתומכה ולסעדה ומצב התורה עומד בעוני ובדוחק (כידוע מהדוחק הנמצא בהישיבות ודוחק שארי ת״ח) ובזמן שיש עשירים מפזרים כסף לקישוט חדריהם המרווחים בוילון חלונותיהם הצבועים ירקרקות וכהנה משארי דברי הבלים של פאר ויופי שהולך כסף לאלפים ורבבות שאין בהם שום תועלת לא לגוף ולא לנשמה באותו הזמן יושבים ת״ח העוסקים בתורת ה׳ רעבים ללחם (ונתקיים המאמר כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וכו׳). ולא עוני הגוף לבד בא ע״י התרשלות מהחזקת התורה כפי הראוי אלא גם אבדן נפשות. שאלפים ורבבות נערים בעלי כשרון שהיו עלולים להיות גדולי תורה והולכים לטמיון עבור שאין ת״ת וישיבות כפי הצורך שבעו״ה נמצא פלכים גדולים שאין בהם אף ישיבה אחת ואף באלה שנמצאו מעט הוא לא לפי הצורך ועל מי העון הזה אם לא על מי שהיה יכולת בידו לתקן. ומה נשיב אם ישאלו אותנו על כל הנפשות האלה ובושה וכלימה תכסה פני האיש כאשר ישאל אותו הקב״ה הלא בהון שנתתי לך היה בכחך להחזיק ת״ח העוסקים בתורתי. וכמה נפשות עניים מזרע עם קודש היה ביכלתך להחיות באור התורה בהון שנתתי לך ומה עשית בהם התחזקת להכניס אותם באוצר עד יום מותך. ולא הבאת אותם לקברך אף מאומה. או הוצאת אותם להבלך או שקעת אותם בבנין עצים ואבנים בנוי לתלפיות ועל תורת ה׳ שהיא חייך וחיי כל המציאות לא נתת אל לבך. (ראה מה דאיתא בפ״ה דשקלים ר׳ חמא בר חנינא ור׳ הושעיא רבה הוו מטיילין באלין כנישתא דלוד א״ל ר״ח לר׳ הושעיא כמה ממון שקעו אבהתן כאן א״ל כמה נפשות שקעו אבותיך כאן מי לא הוויין בני נשא דילעון באורייתא. ואם בבנין בהכ״נ שהיא מצוה רבה לפאר את בית אלהינו השיב לו כמה נפשות שקעו שהיה להם יותר להוציא הכסף לעוסקים בתורה וק״ו למי ששוקע כספו לפאר ביתו בנוי לתלפיות כמה נפשות ישקע בבנינו וה״ה בכל כיו״ב). וכמה יגדל בושתו וצערו כאשר יראו אותו אנשים כמותו אשר תקנו בהונם החזקה לת״ח גדולים או ישיבה לנערים ועשו מעמד לזה שלא יפסקו אף אחר ימי חייהם ומדי יום ביומו יגדל כבודם וזכותן בגן עדן שיתופסו בנים לה׳ בתורה ועבודה על ידם ויאמרו לו ראה מה עשה זה בהונו ומה עשית אתה15. וישים האדם הנלבב כ״ז אל לבו בעודו בעוה״ז והעיקר שיתן אל לבו כי כל מה שיעשה לתיקון נשמתו לו לבדו הוא ואין לזר עמדו כמש״כ איש אשר יתן לכהן לו יהיה פי׳ זה ישאר לו. וגם ידע שהקב״ה שנתן לו כסף הוא לעשות חיל בהם שבהונו יכול האדם לקנות חיי עד ולהעלות נשמתו בישיבה של מעלה ביחד עם הת״ח הגדולים כמו שאמרו שזוכה לשבת בישיבה של מעלה ולבנות לו שם היכל עליון כמו דכתיב במשלי חכמות בנתה ביתה ואיתא במדרש זה התורה שכל מי שקנה לו דברי תורה קנה לו בית בעוה״ב. וכשם שהאדם שמח ועושה בחריצות בקנין אושר הזמני וכ״ש ק״ו אלפי אלפים באושר וכבוד עולמי שצריך להשתדל לקנותו בחריצות ושמחה ורק שיהא עיניו פקוחות על דרכיו ולא יניח ליצרו להטעותו כי הרבה נסיונות עומדים לאדם על דרך הקודש והאיש הנלבב מתגבר על הכל והבא לטהר מסייעין אותו ואז יתברך מאלהי השמים ויניח ברכה אף לדורותיו:

תוכן העניינים

מאמר תורה אור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה