אור ברסלב
מאמר תורה אור מאמר תורה אור › פרק ו

מאמר תורה אור· רבי ישראל מאיר הכהן מראדין

מאמר תורה אור · פרק ו

פרק ה

יבואר בו הכתוב זכרו תורת משה עבדי אשר וכו' חקים ומשפטים:

הנה מלאכי הנביא האחרון סיים סוף נבואתו זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים וכתיב אחריו הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בא יום ה׳ הגדול והנורא וגו׳ פן אבוא והכיתי את הארץ חרם ופירש בספר המנהיג בשם הראב״ד דהאי פן אבוא על פסוק דזכרו תורת משה קאי דהיינו שיתנו לב לזכור תורת משה שבזמן שיבוא יום ה׳ הגדול והנורא ולא יזכרו תורת משה יחרים את כל הארץ וביאור הדברים עפ״י מה דאמר הגמרא בע״ז (דף ב') לעתיד לבוא מביא הקב״ה ספר תורה ואומר מי שעסק בה יבוא ויטול שכרו ויתקבצו כל האומות וישאל להם הקב״ה במה עסקתם וישיבו הרבה כרכים כבשנו והרבה גשרים גשרנו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל שיעסקו בתורה וכו' ואח״כ ישאל להם כלום יש בכם מגיד זאת שנאמר כל הגוים נקבצו יחדיו יאספו לאומים מי בהם יגיד זאת ואין זאת אלא התורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה וכו׳ וכונת הדברים משום דכל בריאת שמים וארץ וקיומה היא בשביל התורה כמו שכתוב אם לא בריתי יומם ולילה חקת שמים וארץ לא שמתי ולכן יתלו עצמם בישראל שיאמרו שהיו מסייעים לישראל כדי שיתעסקו בה ויתפשו בזה שאין דבריהם אמת כדאיתא שם ובודאי יחזור הקב״ה אח״כ לישראל לשאל אותם אם זוכרים הם את התורה וכן איתא במדרש משלי פ״י והעתקנו לקמן ואם ימצא אותם שהם זוכרים את התורה בודאי יפיקו רצון מלפניו יתב' ויתקיים כל העולם על ידם ואם ח״ו לא ידעו יחרים את כל הארץ כי העולם מתקיים רק ע״י התורה וכנ״ל. והנה צוה הכתוב שלא די לנו שנזכור רק את המשפטים לבד שהם דיני ממונות וכל הדינים אשר בין איש לרעהו כ״א שנזכור גם את החקים ונתן להם הכתוב יתרון שהקדים אותם למשפטים וידוע שכל עניני קרבנות הם בכלל החקים וכמו שכתב הרמב״ם בסוף הלכות מעילה [וז״ל שם וכל הקרבנות כולן בכלל החקים אמרו החכמים שבשביל עבודת הקרבנות העולם עומד שבעשיית החקים והמשפטים זוכין הישרים לחיי העולם הבא והקדימה התורה צווי על החקים שנאמר ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם עכ״ל] ומה שכתוב זכרו ולא אמר עשו היינו מפני החקים שבזמן הגלות אין לנו בהם עשייה בפועל כ״א ללמוד ולזכור את כל חקותיהם:

ועתה נבוא לעניננו שאפי' אם ימצא פרשה אחת מן התורה שתגרע ידיעת ביאורה מישראל בעת שישאלם הקב״ה גם כן ישיגו בושה וכלימה ח״ו וכש״כ בלימוד עניני הקרבנות שמקיף בזה חלק גדול מספר התורה רוב ספר ויקרא וגם כמה פרשיות שלמות בספר שמות במדבר דברים אם לא נראה לשום לב ללמוד אותם בביאורם המסורה לנו בתורה שבע״פ וכפי שהעתיקוה לנו חכמי המשנה והגמרא כמה יגדל ח״ו כלימתנו שחלק גדול מכל חקי התורה כמו זר נחשבו לנו ח״ו. ובפרט שהנביא האחרון במאמרו האחרון צוה לנו מראש ע״ז שניתן לב לזכור חקים ומשפטים שבתורת משה שבזה לא יחרב העולם ולא שמנו לבנו על זה וכאשר נתבונן כהיום בכל מקצועות התורה לא תחסר הידיעה מכלל ישראל אבל בחלק הזה בעוה״ר כמעט נחסרה הידיעה לכל (אם לא ליחידים שבדור) ומה נשיב להקב״ה ע״ז7 וכבר העיר ע״ז הרמב״ם בהקדמתו במסכת זבחים שהרבה מבני תורה אינם יודעים בעוה״ר מן הקרבנות אף מה שנאמר בהם פסוקים רבים. וכמה צער יצטער השי"ת כשכלל ישראל לא ידעו להשיב בחלק התורה הזה כמו שאב מצטער על בנו כשמתבייש ולא ידע להשיב לשואליו:

וגם עלבון גדול הוא להתורה כשישאר חלק גדול ממנה פנויה אצל כלל ישראל שלא יתנו לב להעמיק בה ולדרוש מעינות החכמה הצפונים בה וכנ״ל בשם ספר חסידים והקב״ה הלא בודאי יתבע את זה לעתיד לבא כדאיתא במדרש משלי פ״י אמר ר׳ ישמעאל בא וראה כמה קשה יום הדין שעתיד הקב״ה לדון את העולם כולו בעמק יהושפט וכיון שתלמיד חכם בא לפניו אומר לו כלום עסקת בתורה ואומר הן אומר לו הקב״ה הואיל והודית לי אמור לפני מה שקרית ומה ששנית מכאן אמרו כל מה שקרא אדם יהא תפוס בידו ומה ששנה תהא תפוס בידו שלא תשיגהו בושה וכלימה ליום הדין היה ר׳ ישמעאל אומר אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה וע״ז ביקש דוד מלך ישראל בתפלה ובתחנונים לפני המקום ואמר ה׳ בוקר תשמע קולי בוקר אערך לך ואצפה (היינו שאני אערוך ואסדר בע״פ כל תלמודי ואצפה שלא אתבייש בבוקר שהוא העוה״ב) בא מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה הקב״ה הופך פניו ממנו ומצירי גיהנם מתגברים בו והם נוטלין אותו ומשליכין לגיהנם בא מי שיש בידו שני סדרים או שלשה הקב״ה אומר לו בני כל ההלכות למה לא שנית אותם אם אומר להם הניחוהו מוטב ואם לאו וכו׳ בא מי שיש בידו הלכות אומר לו בני תורת כהנים למה לא שנית וכו׳ (היינו לימוד תורת הקרבנות וכפי שביארו חז״ל בתו״כ) עכ״ל המדרש. ואם כן כמה מן החוב מוטל על הכל להתחזק גם בלימוד סדר הזה כדי שלא יתפשו בו לע״ל וכמה תגדל שמחתנו לנצח כשיבוא הקב״ה לדרוש ונדע מה להשיב:

והנה זולת מה שכתבנו למעלה שבלימוד סדר הזה יסיר עלבון מהתורה עוד יגדיל בזה כבודה כי טרם ילמוד הגמרא ידמה בעינינו כמה מקראות סתומים וחתומים חסרים ויתרים אבל אחר שיראה מה שדרשו חכמינו ז״ל על כל תיבה ותיבה ואות ואות תילי תלים של הלכות יראה בזה הדר כבוד התורה שבכל אות ואות רמוזים הלכות גדולות וזהו כבודה של התורה כדאיתא במשנה סוף סוטה משמת ר״ע וכו' עיי״ש בפירוש רש״י. ובזכות זה שמכבד את התורה יגדל הקב״ה את כבודו כמו שאמרו חז״ל כל מי שמכבד את התורה גופו מכובד על הבריות וכמו שנאמר במשלי תכבדך כי תחבקנה:

תוכן העניינים

מאמר תורה אור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה