מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק קמו · פסוק ט
ומכאן ואילך רמז על הגלות ואמ׳ ה׳ שומר את גרים וכן קראם יתומים ואלמנות לדמיון היותם נדכאים ואומללים כמותם ואמ׳ שישמרם ר״ל שיחזקם כי לא על איש ישים עוד ר״ל חוזק וי״מ ינשא ואינו נכון. ודרך רשעים יעות ר״ל יעקל כלומ׳ שיעשירה בחזקת מעוותת ומעוקלת כמו שביארנו בענין פתיתי את הנביא (יחזק׳ יד ט) והצדיקו את הצדיק (דברי׳ כה א).