אור ברסלב
מאירי על תהלים פרק קמו › פסוק ד

מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]

פרק קמו · פסוק ד

פסוק ג

אבל כשתצא רוחו ישוב לאדמתו ויאבדו עשתונותיו ר״ל כל מחשבותיו ולא מנעו מבטוח בחסידים ובחכמים שאף הם ידריכו לבטוח באל ית׳. או יהיה שאין לו תשועה טעם למה שאמ׳ אל תבטחו בנדיבים וכן לא תבטחו בבן אדם מפני שאין לו תשועה על העזר מן האויבים כמו ויקם משה ויושיען (שמות ב יז) ויושע ה׳ (שם יד ל) וכן רבים והכוונה שאף לעצמו לא יוכל להושיע כי תצא רוחו.

תוכן העניינים

מאירי על תהלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה