מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק קמא · פסוק ב
וקטורת ומנחת ערב חסרים כף הדמיון כלומ׳ תכון תפלתי כקטורת לפניך ומשאת כפי ר״ל שטיחת כפי כמנחת ערב ר״ל קרבן התמיד. והמפרשים טרחו בהזכירו של ערב יותר משל בקר עד שקצתם פירשו שערב היה בעת אומרו ואני אומר לפי זה הזכיר מנחת ערב, מפני שרוב המזמורים נאמרו בלילה ואיברי התמיד היו מתעכלים כל הלילה והזכיר התמיד שהיה ראוי לאותו זמן. ומהם שפי׳ שמנחת ערב יותר מקובלת מפני שכבר הוחלה המחשבה להטהר לסיבת תמיד הבקר ובהשנות המחשבה הזכה היא יותר מקובלת. ואצלי במלת ערב היותה שם מענין וערבה לה׳ מנחת יהודה (מלאכי ג ד) כלומר שתהיה שטיחת לבי כמנחה העריבה.