מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק קיא · פסוק א
הללויה כוונת המזמור לתקוע אמונת האל בלבבות באמונת חדוש העולם ושנוי הטבעים לרצונו ית׳ והשגחתו על עם סגולתו בפרט ושלא נתיאש מן הגאולה לסבת אורך הגלות כי ראשית אוהביו היינו ואת אחרונים אנחנו. ואמ׳ אודה ה׳ בכל לבב רמז אל שתי הלבבות יצר הטוב ויצר הרע שאף הכחות הגופניות אני מכניע לעבודת האל ושלא להשתמש בהם רק כפי צורך ההכרחי להעמיד הכחות הנפשיות בתכונתם הטובה עד שתגיע הנפש לשלימות. וסוד ישרים רומז אל הפנות המושכלות במציאות האל ואחדותו והסתלקות כל גשמיות ממנו וכל רבוי, וסוד עדה רומז אל הדברים הנמסרים הנמצאים דרך קבלה ליחידים כאשר לכל שאר ההמון כחדוש העולם ושנוי הטבעים ואמונת השגתו גמול ועונש.