מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק קט · פסוק טז
יען אשר לא זכר עשות חסד כלומ׳ כל כך הרגיל עצמו ברשע וחמס עד אשר אפי׳ פעם אחת לא זכר לעשות טוב אבל רדף כל ימיו עני ואביון ונכאה, לתת לרוב צרותיו רדיפה גדולה עד למותת אותו ר״ל עד להמיתו כדרך תמותת רשע רעה (תה׳ לד).