מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק קג · פסוק יד
כי הוא ידע יצרנו שמטבענו לבקש המותרות ולחטוא תמיד כאומרו כי יצר לב האדם רע מנעוריו (ברא׳ ח כא) וזוכר כי עפר אנחנו וזהו כענין בשגם הוא בשר (שם ו ג). תני ר׳ חייא אוי לה לעיסה שהנחתום מעיד עליה ואע״פ שהמשילנו מ״מ לרוב תרבותו הרע ופתיותו והסתותיו וימים מעטים [מצילו] מפח מוקשו וזכור לפניו כי טבע הגוף הוא עפר והעפר הוא היסוד הגובר עליו ומטבעו להמשך אחר התאוות העפריות וכן שימיו קצרים וכשיגיעו לזמן הבינה יקרב זמן קצו בפתע וכציץ השדה כן יציץ ויחלוף מהר.