מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק קב · פסוק יב
וגדלה צרתי עד שמעטו ימי כצל נטוי שהשמש בסורו מן המקום הוא נוטה ומותח הצל וכן כי ינטו צללי ערב (ירמ׳ ו ד) ואולי אמ׳ כצל נטוי לומ׳ שכמו שהצל סבתו סור השמש מן המקום כן אסיפת אורי סבתה הסתלק השגחתך ממני. וכעשב איבש פי׳ שהחילוף במהירות כיבוש העשב מהר.