מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק צה · פסוק א
רוב מפרשים ראיתי שפי׳ כוונת המזמור לזמן הגאולה שיאמרו איש לאחיו נלכה להודות לאל ולזמר לפניו. ולי נראה שכוונת המזמור היא ללמד בני דורו ולהשקיע לבבם באמונות התוריות ורמז על אמונת החדוש והשגחתו ית׳ והיות עיניו משוטטות במעשינו אם טוב ואם רע לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. ואמ׳ לכו נרננה וכו׳ ונאמר כאן לשון הליכה על זירוז מעשה כמו לכה נשקה את אבינו וכו׳ (ברא׳ יט לב) לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות (ירמ׳ יח יח) כלומ׳ הזדרזו להתרחק מהאמונות הרעות מתת חסרון בחוקי ית׳ ונעבדהו בשירה ובזמרה ובשמחה ובטוב לבב כי התרועה משל לשמחה.