מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק צא · פסוק א
(א-ג) יושב בסתר עליון וכו׳ נראה לי זה המזמור משה רבי׳ אמרו כדעת הדרש שהזכרנו ואמר ומתנבא על גאולת זה הגלות הארוך ושלא יתיאשו ממנו לרוב אריכותו אבל שיבטחו באל והוא יצילם מצרת הגלות ובסוף יגאלם ויראם בישועתו. ואמ׳ דרך קריאה אתה העם הנבחר היושב בגלות בסתר עליון והמתלונן בצל שדי כלומ׳ שאין לך גואל זולתו לחסות תחת כנפיו אני אומר לה׳ שהוא מחסי ומצודתי ושהוא אלהי שאבטח בו שיצילך מפח יקוש ר״ל מצרת הגלות. ואומר כמו אתפלל או אומר פי׳ אגדיל מענין את ה׳ האמרת (דברי׳ כו) ואם איננו מאותו בנין כמו שפירשנו ג״כ בענין יומרוך למזמה (תה׳ קלט) כלומ׳ אני מודה ומגדיל כבודו על מה שנגלה לי בנבואה שהוא יצילך מפח יקוש המוכן לך ללכדך. וי״מ שאות הלמד שבמלת לה׳ הוא במקום בעבור כלומ׳ אני אומר לך שבעבור האל ובמצותו ובשליחותו שהוא יצילך מפח יקוש והמשל על צרת הגלות וכן דבר הוות דברים ההוים ומתחדשים וכלל באמרו לילה ויומם אפי׳ צהרים. ד׳ מינים מהמכות והם פחד וחץ ודבר [וקטב] והמשיל הפגע שיבא פתאום אל החץ שיעוף ודבר וקטב הפסד האויר ויתכן כי המשילו אל החץ מפני שיגיע לכלי הנשימה כרגע בלא התמהמה וענין באפל יהלוך שלא יוכל להשמר ממנו עד שיקרהו פתאום. ודבר הוות ר״ל צער המשברים והמכאובות.