מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק פח · פסוק י
ואמ׳ עיני דאבה מני עוני והוא מלשון דאבון נפש ר״ל שנתמעטה מרוב העוני כמו שיאמרו תמיד על החולה שנכנסו עיניו מרוב חולשה ונופל בו לשון יגון ודאבון ע״ד איפת רזון זעומה (מיכה ו י) וכן בדברי רבותי׳ בהפך טפח שוחק (סוכה ז). שטחתי אליך כפי בתפלה ולא יועילני.