מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק פד · פסוק ג
נכספה וכלתה ענין חמדה ותאוה וי״מ כי התאוה הנאמרת בנכספה גדלה ותביאהו לכליון אך אין הכרח בכך כי כל תוספת לשון כפול תאמ׳ עליו מלת גם אף בלא תוספת ענין. ולבי ובשרי רומז במלת לבי אל כוונת הלב ובבשרי על דבור הפה כלומ׳ שאין תפלתי רנת הפה לבד רק רנת הפה בכוונת הלב.