מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק עג · פסוק ב
ואמ׳ על מבוכתו ואני כמעט נטיו רגלי כלומ׳ מה שראיתי מהעדר הסידור בדרכי בני אדם כמעט שנטיו רגלי מן האמונה לכפור בהשגחה וגמול ועונש וכן כאין שפכה אשורי כלומ׳ נשמטו פסיעותי שלא אוכל ללכת והכל משל לנטיה מן האמונה ונטיו הוא קרי אבל הכתו׳ הוא נטוי כלומ׳ כמעט שאני נטוי הרגלים וכן שפכה בהא במקום ואו לרמז שכל אחת מן הרגלים היא נטויה ומועדת.