מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק סב · פסוק ב
ואמ׳ אך אל א׳ דומיה נפשי בא הנה אך כמו לבד כלומ׳ לא׳ לבד נפשי מקוה ומיחלת ודומיה נגזרת מן דומי נפשי האמור בזה המזמור (פס׳ ו) וכן דומו עד הגיענו אליכם (ש״א יד ט) ודומיה [הנה] הוא תואר, אך לך דומיה תהלה (תה׳ סה ב) הוא שם. וממנו ישועתי פירושו ממנו לבד תבא ישועתי.