מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק ס · פסוק ד
ואמ׳ הרעשת הארץ פצמתה כלומ׳ שבביאת האויב היה הענין כאלו רעשה הארץ ופצמת פירושו נפתחה מענין וקרע לו חלוני (ירמ׳ כב יד) שתרגומו ופצים ליה כוין וייחס הענין לאל כי הוא המסבב את הכל לעונותינו ולכן רפה שבריה כדרך וירפא את מזבח ה׳ ההרוס (מ״א יח ל) והה״א במקום אל״ף כי מטה ר״ל ונטתה ליפול.