מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק מד · פסוק טו
ומנוד ראש בלאומים. ולמד בלאומים שורש כמו [ולאום] מלאום (ברא׳ כה כג) והיה ראוי להיות דגוש. וענין מנוד ראש שיניעו ראשם עלינו לליצנותם עלינו עם דעתם המעלה הקדומה וכל [עת] אנחנו רוצים להתנאות ביניהם.