מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק מא · פסוק ד
וכן אמרו ה׳ יסעדנו על ערש דוי. ואמ׳ כל משכבו הפכת בחליו כלומ׳ שהאל יסעד אותו החולה שנהפך לו משכבו ממנוחה לעמל כי המשכב עיקרו למנוחה. ואח״כ דבר מהאויב שלא יבא לבקרו ושיקוה במיתתו ואם יבא לבקר שוא ידבר כמה חרה לי שאתה חולה.