מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק לב · פסוק ד
כי יומם ולילה ר״ל בלא הפסק היתה ידך מכבדת עלי לרעה עד שהיה לשדי והוא טוב השומן אשר באדם מלשון לשד השמן (במדב׳ יא ח) נהפך בחרבוני קיץ סלה ר״ל כעלי האילן המתיבשים בקיץ לרוב החום שיבשותם לעולם ר״ל שאינו חוזר ללחותו.