מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק כב · פסוק טז
יבש כחרש כחי לחות האדם יקרא כחו כי הוא המעמיד הויתו. ולשוני מדבק מלקוחי ר״ל בשני צדי החיך העליון והתחתון ונקראו שני הצדדין מלקוחי׳ כי הם הלוקחים המאכל בעת הלעיסה והלועזין לועזי׳ מענין בויך קאיישיש או מלשון חנכים ייניבש ומלקוחי כמו במלקוחי ע״ד ולשונם לחכם דבקה (איוב כט) ולי נרא׳ מלקוחי כמו מלקחים ע״ד וקרע לו חלוני (ירמ׳ כב יד) וחסר בית והוא כלי הצבת הנקרא טינלאש כלומ׳ כאלו מודבק ונאחז במלקחים שלא יוכל לענות לחירופיהם. ולעפר מות תשפתני כלומ׳ באתי ביניהם עד שערי מות אין עוד לעשות לי רק לשפתני ולשימני בקבר.