מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק יא · פסוק ב
כי הנה הרשעים שביניכם היו בוגדים בי ודורכים קשת לשונם וחצי דבתם כוננו על יתר הקשת לירות במו אפל ר״ל בחשאי ובבגידה לישרי לב ר״ל למי שהוא ישר לב ואין בו עון. או קרא רכילותם וגלותם אותו אל שאול דריכת קשת וכוננות חץ על יתר כי הם הגורמים והמביאים לכך.