מאורי אש· רבי מאיר איזנשטאט
על פרשת שלח לך - אור חדש
דש גרסינן במס' קידושין דף ל"ו ע"ב כל מצוה שהיה תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ. ושאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בח"ל חוץ מן הערלה וכלאים כו'. גמרא מאי תלויה ומה שאינה תלויה אילימא תלויה דכתיב בה ביאה ושאינה תלויה דלא כתיב בה ביאה. והרי תפילין ופטר חמור דכתיב בהם ביאה ונוהגים בין בארץ בין בח"ל אמר רב יהודה ה"ק כל מצוה שהיא חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בח"ל חובת הקרקע אינה נוהגת אלא בארץ כו' דת"ר אלה החוקים כו' יכול כל המצות כולן לא יהיה נוהגות אלא בארץ וכו' יעש"ה רש"י במשנה ד"ה תלויה ואינה תלויה בגמרא מפרש להו. וד"ה חוץ מן הערלה והכלאים כו' הערלה הלכה וכלאים מדברי סופרים עכ"ל. ויש לדקדק מה בעי רש"י וז"ל בדיבורם הראשון ותו איכא למידק דהלא פלוגתא בגמרא היא אם ערלה הלכה או מד"ס ולמה נקטי' רש"י בפשיטות דערלה הלכה. וכדי לחדד התלמידים שבת בשבתו אמרתי דשני דיבורים רש"י בדיבור אחד נאמרו ובא זה ולימד ע"ז. דיעויין שם בתוס' ד"ה הרי תפילין ופטר חמור פירוש בקונטרס דנוהגים בח"ל דהא אשכחן בכמה דוכתין ברבנן אמוראי דבבל דמנחי תפילין וכ"מ בבכורות דרב"ח דהיה מן בבל והיה לו פטר חמור. וא"ת דלמא מדרבנן הוה עבדו ודקתני במתני' אינה נוהגת אלא בארץ היינו מדאורייתא ותירצו דהא קתני במשנתינו חוץ מן הערלה דנוהג בין בארץ ובין בח"ל ובאמת ערלה בח"ל אינה נוהג אלא מדרבנן א"כ ע"כ הא דקתני ברישא כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהג אלא בארץ היינו אפילו מדרבנן אינה נוהגת אלא בארץ ולא בח"ל ושוב הקשו שם בתו' מאי קאמר אילימא תלויה דכתיב בה ביאה א"כ קשה איך תני חוץ מן הערלה וכלאים הא בכלאים לא כתיב ביאה כל עיקר ותירצו דבאמת גם המקשה ידע שכל דבר שהוא חובת הקרקע אינה נוהגת אלא בארץ רק מה שאינו חובת הקרקע מחלק במשנתינו בין היכא דכתיב בה ביאה שהיינו תלוי' ובין אינה תלויה וקאי חוץ מכלאים על חובת הקרקע שהוא סברא דאינה נוהגת אלא בארץ ע"ז קאמר חוץ כלאים יעש"ה ואיכא למידק למה לא מקשה בל"ז קושי' השניה השייך תיכף כשאומר אלימא תלויה דכתיב בה ביאה א"כ איך יתכן במתני' חוץ כלאי'. ואולם יש לקשור כך המשך לשון התו' דהא יש להקשות למה תירצו תו' על קושיתם הראשונה דלא יתכן לומר חוץ מערלה ובאמר פלוגתיה הוא בערלה דחד אמר דאורייתא בח"ל וכמ"ש רש"י ז"ל במתני' דערלה הלכה. ואמאי לא נקטי תו בפשיטות. בלשונם דאיך יתכן חוץ מכלאים דהוה לכ"ע כל עיקר דרבנן: ואולי לזה סמכו כקושי' השניה לחזק דבריהם הראשונים כלומר בלא"ה קשה מאי אמר חוץ מכלאים הא לא כתיב בה ביאה כל עיקר ומהכרח לומר דבאמת הך חוץ מכלאים לא קאי על בבא דמשנתינו דתני כל מצוה שהיא תלויה בארץ אלא על הסברא דחובה הקרקע א"כ אין ראיה כלל מהך דתני חוץ מכלאים במתני' די"ל דקאי על חובת הקרקע דקי"ל דגם מדרבנן אינה נוהג אלא בארץ ע"ז קאמר חוץ כלאים משא"כ האי דתני כל מצוה התלויה בארץ אינה נוהג אלא בארץ היינו מדאורייתא לחוד ולכך הוכרחו להביא ראיה מן ערלה דקיימא אהך בבא דרישא דמתני' וזה ברור ופשוט: אבל לשיטת רש"י ז"ל במשנתינו דערלה הלכה קיימינן א"כ הדרא קושי' התו' לדוכתא מאי פריך מתפילין דלמא היינו מדרבנן והשתא לק"מ דתני חוץ מערלה דבאמת ערלה גם מדאוריי' נוהג בח"ל ומכלאים בלא"ה לק"מ כמש"ל דלא קאי כל עיקר על בבא דרישא כמש"ל. אולם עדיין יש מקום ליישב קושי' התו' באופן אחר דלכאורה יש לתת לב לדקדק על לשון המקשה דאומר מאי תלויה ומאי שאינה תלויה הא דקאמר מאי אינה תלויה אך למותר הוא דהא כל עיקר יש לפרש מאי תלוי' וממילא ההיפוך אינה תלוי' הוה ולאיזה צורך הביא ומאי שאינה תלויה אך י"ל הכל בחדא מחתי' דלכאורה קשה גם במשנתינו למה לי האי בבא ושאינה תלוי' נוהג בין בארץ ובין בח"ל. דהא כל עיקר חידוש מה דאינו נוהג אלא בארץ לא הוה ליה למימר כ"א כל מצוה התלויה בארץ אינה נוהג אלא בארץ וממילא ידענא דשאינה תלויה נוהגת בכל מקום ולכאורה מוכרחים אנו לפרש עד"ז דהנה הביא בשמעתין בארץ יכול כל המצות כולם לא יהיה נוהגות אלא בארץ ת"ל וכו' הרי דיש מקום למטעות דמדאורייתא נתמעטו כל המצות שלא יהיו נוהגות אלא בארץ וא"כ אי לא הוה תני כ"א חלוקה ראשונה דכל מצות התלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ הוה מקום למטעות ולומר הכי דמצות התלויה בארץ אפילו מדרבנן אינם נוהגים בח"ל אלא בארץ. אבל שאינו תלויה נוהגת מדרבנן בין בארץ בין בח"ל אבל מדאורייתא גם שאינה תלויה אינה נוהג בח"ל דנתמעט מקרא דכתיב להדיא אצל המצות אשר אנכי מצוך בארץ. קמ"ל ותני בבא יתירא דשאינה תלוי נוהג בין בארץ ובין בח"ל אפילו מדאוריי' וא"כ מיושב קושי' התוס' היטיב דא"ל דהני אמוראי בבבל מדרבנן החמירו על עצמם ודקתני במשנתינו אינה נוהג אלא בארץ היינו מדאורייתא א"כ הדרא קושי' לדוכתי' למה לי בבא דסיפא דשאינה תלויה בדבר נוהגים בין בארץ בין בח"ל תיפוק ליה מדתני רישא כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ ומדאורייתא ג"כ א"כ ע"כ דשאינו תלויה נוהג בין בח"ל אפילו מדאורייתא ג"כ. דא"נ דמדאורייתא גם אינה תלויה אינה נוהג אלא בארץ א"כ מה בין תלויה לשאינה תלויה והן הן דברי הש"ס מאי תלויה ומאי שאינה תלויה כלומר למה לי למתני' תרתי בבי לא הוה ליה למיתני רק בבא ראשונה לחוד דכל דבר התלויה אינה נוהג אלא בארץ אע"כ דמה דתני ברישא כל מצוה התלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ היינו בין מדרבנן ובין מדאורייתא וא"כ הוצרך למיתני בבא דסיפא ג"כ להורות דשאינה תלויה בארץ אפי' מדאורייתא נוהגת בח"ל דאי מרישא לחוד ה"א דרק בדרבנן חלוקים תלויה משאינה תלויה. דתלוי' אפי' מדרבנן אינה נוהגת בח"ל. ושאינה תלויה נוהג מדרבנן בחוץ לארץ:
הנה כל הני דאיכפל ואתאי ומיושב הדקדוק בגמרא שהביא ומאי אינה תלויה כמש"ל אינו כ"א למ"ד ערלה הלכה דכן קים ליה לסתמא דתלמודא ושוב לק"מ בקיצור והרי תפילין ופ"ח די"ל מדרבנן הוא דעבדי ודתני כלאים במתני' לא קאי כלל ארישא וערלה באמת הלכה כמש"ל אבל אם נאמר דקים ליה לש"ס כמ"ד דערלה מדרבנן. א"כ שוב בלא"ה פריך שפיר והרי תפילין ופ"ח וא"ל מדרבנן הוה עבדי א"כ קשיא במתני' דתני חוץ מערלה וכתי' התוס' באמת. ולפ"ז לחדד לב התלמידים י"ל ולכוון הדברים בשני דיבורי רש"י במתני' דרש"י כתבו דערלה הוא הלכה ולכאורה קשי' דלמא ערלה הוה מדרבנן לזה סמכו בדיבור הקודם במתק הלשון תלויה ואינה תלויה מפרש בגמרא וקשה לאיזה ענין חוזר הש"ס לפרש אינה תלויה אחר שנדע מה היא תלויה הוה אינה תלויה ההיפוך מזה. לזה כתבו דערלה הלכה א"כ הוצרך למיפרך דאינה תלויה כי היכא דלא נימא כקושי' התוס' דמתני' מיירי מדאורייתא והני אמוראי מדרבנן הוה עבדי וכמש"ל וק"ל ועיין שם היטב: