לשמוע בלמודים· רבי יצחק אליהו לנדא
פתח דבר
נודע תהלוכות באורי אשר הכינותי בעזר חצור על תנ"ך וסדר התפלה ותנא דבי אליהו' והמכילתא ומסכת סופרים ומס' דרך ארץ לא הלכתי בגדולוח לבנות בצורות בשמי הפלפול ומגדול הפורח בחריפות גם לא מטה דגלי להסתפק בבאורי המלות לבדנה מבלי שימת לב לשינויי הגופים להלביש לגבר שמלת אשה וכלי גבר לאשה ולשינוי עתים וחלופי הזמנים ולשום מרבית העם כאיש אחד וכאלה אך תמכתי אשורי במיצוע הדרכים לבל יעדף בהמאמר כפילת הדברים ולכל יחסר בו המזג די צרכו ליישר מעקשי השינויים במובן פשטי מושכלי לבל יהיו לשמצה לעדת הנוגנים:
באשורי אחזה רגלי תבונתי גם עתה הפעם לבאר אגדות חז"ל במאמרי התלמוד מהחל עד כלה כפי רוח תבונתו הנני החונן לאדם דעת להשכיל דברי חכמים וחידותם לכל רואה אותם לחשתיל כונת המאמר כמליצת הדכרים להעטותם מחלצות במעיל הוד והדר תחת רוח כהה ובלויי הסחבות אשר מכחישי חכמתם שמו עליהם וילעגו למו' להראות כי יפעת דבריהם נוסדו לתלפיות על רצפת לשון המקרא ומתכונת הפסוקים דלה דלו:
ואם אמנם כי מודעת אשר דברי האגדות נוסדו על מוסדי חכמת האמת וראשם מגיע השמימה בדברים העומדים ברומו של עולם וכל דבריהם המה מליצות חדות מלבושי תעלומת חכמה כמו מסוה על פני קרון אור החכמה העליונה ומי יבוא בסודם לגשת פגימה בקודש לא לנו קצרי המדע האחוזים בסכך חבלי הזמן לעלות ךשיא כונתם הקדושה הירמוס ארמון מלך מחזיק בפלך היעוף קצוץ כנפים רוח שמים הנסחרות לקדושים אשר כארץ והנגלות אנו ולבנינו להבין ולהשכיל כי גם מובן הפשטי רפודים על רצפת החכמה והמדע:
מה נואלו המלעיגים בגאוה ובוז מאגדת חז"ל המה כמו עיור עינים אשר ישחק מזוהר השמש בצהרים. טח מראות עיניהם גודל חכמת חז"ל בכל עניני מדע תחת כל השמים:
הביטו יראו בסדר זרעים השכילו לדעת סיני הצמחים כמה ימי הקליטה וכמה ימי הצמיחה ובטח יתרפאו האילנות למיניהם. והתיחסות יבולי האדמה מי הוא למינו ומי הוא שלא במינו מי מהם יגדלו למטר השמים ומי אשר ישקו אותם כגן הירק
שורו נא במסכת כלים הבינו לדעת כל הכלים מלאכתם ותשמישם. ובכל מלאכת חרש וחושב איזה קלקול הוא החלטי ואיזה אשר בנקל יתוקן להשחמש בו:
פקח עיניך וראה חכמתם ובינתם בסוד העיבור ובמהלך המאורות וכוכביהם אשר כל חכמי התבונה נלאו לבארם בהעתרת דבריהם הליטו המה במלה אחת ושתים במליצה הדברים:
הכר נא עוצם ידיעתם ברפואת תעלה לחולי ומדוה אשר הגידו בסדרי התלמוד אחת דנה ואחת הנה לו ידענו מיני הסמים מי ומי המה בלתי ספק היה ביכולתנו למצוא מזור ותרופה לכל נגע ומחלה:
שימו לב ובקשו בכל חכמי לב גם מימי קדם גם בחכמי הזמן אם תמצאו גבר משכיל בעוז בכל המדעים יחד אך נפרדים המה למיניהם התוכנים הרואים בשמים ממעל נעלם מדם מעשה חרש וחושב פולח ובוקע בארץ אין אתו יודע עד מה ממעיני רפואת תעלה נתוחי איברי האדם דפורטים עלי נבל וכנור לא ידעו חבין טבעי הבעלי חיים למיניהם תופשי משוט מלח כמים מהם טבעי הצמחים ויבולי האדמה כל אחד מחכמי ארץ אך כאחת מהנה שמן חלקו זה ילטוש נחושת וברזל וזה חופש בגור ועוגב זה יבינו במראה מלוטשה לכוכבי שמים וזה ישים תחבושת לכאב עינים ומחלת ידים ורגלים זה ישים דרך במים עזים במשוט ומלח וזה יכין מסלת הברזל עלי יבשה זה יעופף חוטי הטעלינראף כרוח המרחפת, וזה יודע מלאכת חרש ורוקם זה יודע לדבר בלשון עם ועם וזה יודע לחשוב חשבונות לא יתלכדו כל אלה יחד באיש אחר בשגם הוא בשר כבד ממנו לשאת עליו כל המשא מכולם יחד וכאשר חכמי התלמוד נועדו בחכמתם הנשגבה בידיעת כל אלה יחד באין מפריע מלבד כחם הגדול וידם החזקה בפלפול התורה ובירור ההלכה נראה בעליל כי רוח ה' ניכסה בם ועזר שדי הושיעה למו' באחד מצבא מרום נחשבו:
ואי ככה ערב לב ערל מבין ונאחז בסבך הבלי הזמן שהם בהמה המה להם לשום מהתלות ולדבר תועה על חכמי קדם אשר קצרה רוח בינתו להשיג אפם קצת תכונתם מי ומה המה:
שימו לבבכם אנשי לעון דורשי דופי אם יגיד לכם איש מראשית אחרית מה יהיה בימים יבואו פשר דבר מתהלוכה פרטית אשר יקרה אתכם באחרית הימים ועיניכם תחזנה אשר לא נופל דבר מדבריו קולע אל המטרה כאשר היא הלא כבד תכבדנו קדוש יאמר לו כי נגלו לו תעלומת חכמה ורוח ה' דיבר בו כי מי יגיד אשר יחיה מאחריך והנה חכמי המשנה והתלמוד כאלפים שנה מימי קדם צפו ברוח קדשם תכונת הדור כמוכם אשר יחיו בדור אחרון ובצפורן שמיר חרתו על לוח התלמוד בעקבא דמשיחא חוצפא יסנא חכמת סופרים תסרח האמת חדא נעדרת בית הועד יחיה לזנות. ועוד רבות כאלה אשר שרדו בשרד הדור ההוא כקולע אל השערה ולא יחטא הלא לקול דבריהם תתמלאו רגש לדעת כי קדושים אשר בארץ המח וכל דבריהם בגחלי אש מבלי להימין ולהשמאיל מכל אשר דברו ולא למרות כבודם דשום לאל מלתם:
והנה דברי חז"ל אשר לא מהלכות ודינים המה נקראים בשם הגדה ובשם אגדה שם הגדה יתכן עפ"י שבארנו בפ' מקץ דהיראה הגדה חיא על בירור הדברים לאמיתן בלי נפתל ועקש ולפי שנמצא בדברי חז"ל איזה מאמרים אשר כמו זרים המה להשקפת מושכל ראשון ובאמת לוטת בהם כונה עמוקה נאותה הן עפ"י מובן מושכלי וחן עפ"י חכמת האמת סוד ח' ליריאיו לכן קראום בשם הגדה לרמז על אמיתת המאמרים כולם אהובים כולם ברורים אין במו שמין ואכזב:
ושם אגדה הוא לשון קשר ואגודה כמאמרם דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר לפי שהמה קשורים אחוזים זה בזה וכמו כן מרמז שם אגדה כי הדברים שבע"פ אגודים בתורה שבכתב תואמי צביה מתלכדים יחד ולא יתפרדו:
הקשיבו קוראים נעימים באורי אשר הבינותי לפניכם כי כן קראתיו ש "לשמוע בלימודים" לשמוע ולהבין בחם דברי חז"ל ואשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים ואם חפין ה' יצליח לכם להשיג בהם כונה נאותה הטובה מביאורי אשריכם ויהי חלקי עמכם אנכי פניתי הדרך לפניכם ואתם תבנו ארמונות כמו רמים לתלפיות:
אם תמצאו בבאורי איזו דברים אשר קדמוני איזה מחבר לצדק תכריעוני כי לא נתנני הזמן לשום עין חודרת בכל ספרי המחברים אשר רבו כמו רבו בעזר חצור וגם זכרון האדם עלול לשכחה ולעת מצוא יסח מדעתו אשר ראו עיניו ולבבו ידמה כי רוח חדש בקרבו לחדש נצורות וחדשות יחי להם אשר לחם. כי לא באתי בחבורי הפעם להשיג פאר הכבוד לחרבות הון מודעת מצב שפלות התורה בזמנינו כל רואיה נדדו ממנה לא ישקלו כסף מחירה לא ישימו תחלה להוגיה אך מוסדי הטבע אשר שם הבורא באדם מבלי לטמון בחובו ומבלי להכחיד תחת לשונו את כל חדש אשר הננו החונן דעת המה הביאוני עד חלום לבאר גלוי בספר אשר עלה במצודת תבונתי בשער בת רבים:
ואני תפלה יהיו אמרי חבורי לרצון למקום ולבריות ומנחתי הדלה תערב לפניו כקרבן בליל ועולה וכאשר חסדי טובו ית' עד כח עזרוני לבאר מקראי קודש ודברי חכמים וחידותם כן לא יכלא רחמיו ממני לבלות ומי ושנותי עד תומי בהגיון התורה וחידושי אורייתא בטוב טעם ודעת על מוסדי האמת למיפעת ויחי חסדו עמדי לברך בית כבודי צאצאי ניני ונכדי חילי ופועל ידי' לתעודה ולתורה ויראת ח' הטהורה. ללכת דרך ישרה במצות ה' ברה ובימינו תושע יהודה וישראל ובא לציון גואל: