אור ברסלב
לשון חכמים חלק שני › סימן מא

לשון חכמים· רבי יוסף חיים מבגדאד

חלק שני · סימן מא

סימן מ

תיקון לחולי ולבלבול הדעת

קבלת תענית

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הריני מְקַבֵּל עָלַי להתענות תַּֽעֲנִית יָחִיד לְמָחָר מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכוֹכָבִים כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי אשר מתמעט בְּתַעֲנִיתִי חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ כְּקָרְבַּן ריה נחוח אשה לה׳ לְכַפֵּר בַּעֲד עבדך פב״פ וּלְבַטֵּל מֵעָלָיו כָּל־גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת וּלְבַטֵּל מֵעָלָיו כל המקטרגים והמשטינים ויתרפא רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִכָּל־מִינֵי חוֹלִי וּמַחֲלָה ומכל דאגה ומיחוש ובלבול הדעת וּמִכָּל־צַעַר ויסורין:

אָֽנָּֽא ה׳ ברחמיך הרבים. ובחסדיך הגדולים תעלה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל־תַּֽחֲלוּאָיו וּלְכָל־מַכְאוֹבָיו וּלְכָל־מַכּוֹתָיו. כִּי אֵל רוֹפֵא רַחְמָן וְנֶֽאֱמָן אָֽתָּה:

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, הריני לומד מִּשְׁנָה וְסִתְרֵי תּוֹרָה לכפר על פב״פ וּלְבַטֵּל מֵעָלָיו כל המשטינים וּמְקַטְרֵגים וכשרוחות רעות בִּזְכוּת תּֽוֹרָתֶֽךָ הַקְּדוֹשָׁה ושמות הקודש הכתובים בה והרמוזים בה.

אָֽנָּֽא ה׳ ברחמיך הרבים ובחסדיך הגדולים העלה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל־תַּֽחֲלוּאָיו וּלְכָל־מַכְאוֹבָיו ותצילהו ממרח שחורה ותצילהו מכל דאגה ומיחוש ומבלבול הדעת ותצילהו מכל כאב ראש וכאב לב וחולשה כִּי אֵל רוֹפֵא רַחְמָן וְנֶֽאֱמָן אָֽתָּה. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

לימוד הלילה משניות קריאי מועד ותרי״ג מצוות ואדרא רבא:

לימוד היום תנ״ך של קריאי מועד אדרא זוטא תהלים ב״פ:

בקשה אחר הלימוד

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עשה לְמַֽעַן רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וּלְמַֽעַן תּֽוֹרָתֶֽךָ הַקְּדוֹשָׁה שקריתי (הַלַּֽיְלָה הַזֹּאת) (הַיּוֹם הַזֶּה) וְתָּחוּס וְתַחְמוֹל וּתְרַחֵם על עבדך פב״פ ותחייהו חיים ארוכים טובים ומתוקנים ותרפאהו רְפוּאָה שְׁלֵמָה בכל איבריו וגידיו ותקרע רוע גזר דינו (יכוין קר״ע שט״ן) ותבטל מעליו כָּל־גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת ותתן לו אורך ימים ושנות חיים וקיים בו הברכות אֲשֶׁר צִוִּֽיתָ אֶת אַֽהֲרֹן ואת בניו לְבָרֵךְ אֶת־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ יחזור פסוקים הנזכר ג״פ

שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶשָּׂ֣א עֵ֭ינַי אֶל־הֶהָרִ֑ים מֵ֝אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי׃ עֶ֭זְרִי מֵעִ֣ם יְהֹוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ אַל־יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ אַל־יָ֝נ֗וּם שֹׁמְרֶֽךָ׃ הִנֵּ֣ה לֹֽא־יָ֭נוּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן שׁ֝וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵל׃ יְהֹוָ֥ה שֹׁמְרֶ֑ךָ יְהֹוָ֥ה צִ֝לְּךָ֗ עַל־יַ֥ד יְמִינֶֽךָ׃ יוֹמָ֗ם הַשֶּׁ֥מֶשׁ לֹֽא־יַכֶּ֗כָּה וְיָרֵ֥חַ בַּלָּֽיְלָה׃ יְֽהֹוָ֗ה יִשְׁמׇרְךָ֥ מִכָּל־רָ֑ע יִ֝שְׁמֹ֗ר אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ יְֽהֹוָ֗ה יִשְׁמׇר־צֵאתְךָ֥ וּבוֹאֶ֑ךָ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ ג״פ

וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ׃

יֹ֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בְּצֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן׃ אֹמַ֗ר לַ֭יהֹוָה מַחְסִ֣י וּמְצוּדָתִ֑י אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ׃ כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת׃ בְּאֶבְרָת֨וֹ ׀ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃ לֹֽא־תִ֭ירָא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם׃ מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹ֑ךְ מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צׇהֳרָֽיִם׃ יִפֹּ֤ל מִצִּדְּךָ֨ ׀ אֶ֗לֶף וּרְבָבָ֥ה מִימִינֶ֑ךָ אֵ֝לֶ֗יךָ לֹ֣א יִגָּֽשׁ׃ רַ֭ק בְּעֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט וְשִׁלֻּמַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֣ה מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃ לֹא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה וְ֝נֶ֗גַע לֹא־יִקְרַ֥ב בְּאׇהֳלֶֽךָ׃ כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמׇרְךָ֗ בְּכׇל־דְּרָכֶֽיךָ׃ עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ׃ עַל־שַׁ֣חַל וָפֶ֣תֶן תִּדְרֹ֑ךְ תִּרְמֹ֖ס כְּפִ֣יר וְתַנִּֽין׃ כִּ֤י בִ֣י חָ֭שַׁק וַאֲפַלְּטֵ֑הוּ אֲ֝שַׂגְּבֵ֗הוּ כִּֽי־יָדַ֥ע שְׁמִֽי׃ יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ׃ אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים אַשְׂבִּיעֵ֑הוּ וְ֝אַרְאֵ֗הוּ בִּישׁוּעָתִֽי׃ ג״פ

ותוקע תשר״ת תש״ת תר״ת:

יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

תוכן העניינים

לשון חכמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה