אור ברסלב
לקח טוב כלל א › ט

לקח טוב· רבי יוסף ענגיל

כלל א · ט

ח

התוס' במנחות דס"א ע"ב ד"ה מצינו כתבו וז"ל וא"ת ל"ל קרא למעוטי ידו ולא יד שלוחו (גבי סמיכת קדשים דכתיב ידו ודרשי' למעט יד שלוחו) תיפוק לי' מקרבנו ולא קרבן חבירו (דכתיב ג"כ בסמיכה קרבנו ודרשי' למעט קרבן חבירו) וי"ל דאצטריך תרי קראי דלא תימא כי שוי' שליח עדיף דששא"כ עכ"ל. ומוכח מזה דבשליחות מתייחסת המעשה למשלח או שגוף השליח נחשב כמשלח דאי נימא דהשליח אדם אחר הוא ומעשהו מתייחסת לו ורק שמועלת מגזה"כ א"כ כאן בסמיכה לא הי' ראוי להועיל כיון שהצריכה תורה שיהי' הסומך סומך על קרבן שלו וכאן הרי סמך הסומך על קרבן חבירו כיון שמעשה הסמיכה מתייחסת לשליח והרי אין הקרבן שלו כ"א של המשלח ועל כרחך דהמעשה מתייחסת למשלח והוי כאלו סמך המשלח או שגוף השליח נחשב כגוף המשלח ושפיר הוי סמיכה בבעלים ודו"ק. ושוב מצאתי מפורש כן יותר בגליון תוס' ערכין ד"ב ע"א שכתבו ג"כ סברת התוס' מנחות הנ"ל בביאור יותר וז"ל וי"ל דה"א דשלוחו של אדם כמותו ולא איקרי קרבן חבירו עכ"ל וה"ז מפורש כדברינו הנ"ל ודו"ק:

תוכן העניינים

לקח טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה