אור ברסלב

לפלגות ראובן חלק ב· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ג

מערכה ב

לסיומא דמ' נדרים ולהתחלתה. וכן להתחלת מ' נזיר. ובו ח' פלגים

פלג א

מביא הסוגיא דשלהי נדרים ופירושי הראשונים בהני עובדי אי מיירי באומרת טא"ל או לא. ובמש"כ האחרונים בזה. ומביא ד' הרא"ש פ"ב דיבמות אשר נתקשו בו האחרונים ז"ל ומיישב דבריו בטו"ט ושם בהג"ה מיישב קושית הישוי"ע אה"ע סי' קט"ו ס"ק ד':

פלג ב

מפלפל בד' הר"ן שלהי נדרים ומביא קושית הברית אברהם המפורסמת ובמ"ש האחרונים לתרץ זה. ובפי' מ"ש חז"ל בכ"מ אפקעינהו רבנן לקידושין מיני'. ומסביר הדברים בטו"ט. גם מתרץ לקושית בעל עי"ט סי' קס"ט:

פלג ג

מפלפל בענין חד"א אם הוא מדין נאמנות או מדין נדר. ומביא מש"כ בזה גדולי הקדמונים והאחרונים ז"ל ושקיל וטרי בדבריהם ומסיק דפליגי בזה רבותינו הראשונים ז"ל:

פלג ד

מביא סתירת המהרי"ט בענין זה. ומסביר דבריו דלא תיקשי אהדדי. ומתמה על השעה"מ בענין הנ"ל. ומיישב בטו"ט שיטת הסוברים דחד"א הוא מטעם נדר וכמו שהחליטו האחרונים:

פלג ה

מביא ד' המל"מ בשם המהרלנ"ח דדוקא באומר ד"ז עלי כנבלה אז ל"ח האיסור. לפי שלא הזכיר לשון איסור אבל אמר ד"ז אסור עלי כנבלה שפיר חייל האיסור והוא נדר גמור ומפלפל בדין זה ומביא משה"ק המח"א ע"ז. ומתרץ קושיותיו של המח"א בטו"ט:

פלג ו

בישוב קושית המח"א הנ"ל מהא דנזיר שמשון דהיינו דמדייק תנא ולא תנא שם רק הריני כשמשון ול"ק הריני נזיר כשמשון:

פלג ז

מחבר סוף המסכת לתחילתה. ולתחילת מ' נזיר. ומבאר שם לשון איסור אי הוי נדר גמור. ומוכיח איך שכל הראשונים אזלי בזה לשיטתם ושם בהג"ה הערה אי בנדר שהודר ברבים צריכים ג' או י' לבד הנודר:

פלג ח

מקשה ומתרץ בריש מ' נדרים ומחבר שני המסכתות אליבא דכל החולקים באלה השיטות. ומבאר דבריהם בטוב טעם:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה