אור ברסלב
למודי ד לימוד קפ

למודי ד· רבי י־הודה נג'אר

לימוד קפ

לימוד קעט

יש להסתפק בלאו שיש בו מעשה אם שלח אחר לעבור עליו וכגון דהשליח לאו בר חיובא למ"ד בפ"ק דמציעא דמחייב שולחו אי לקי עליה שולחו כיון דהוי כמותו הו"ל כמאן דעביד מעשה ממש א"ד ה"מ לחיובא הא ללקות אינו לוקה דהשתא מיהא לאו מידי עביד. ושו"ר שמדברי הרב לח"מ ז"ל פ"ג דע"ז דין ח' נראה להדיא דלוקה אמנם מדברי הכ"מ ז"ל פי"ב שם נראה דלא לקי וזה ממ"ש שם על דברי הראב"ד ז"ל וז"ל ויותר נ"ל דאפי' איסור לאו אין בו ואפי' אמר לו הקיפני הא קי"ל דאשל"ע ע"ש דממ"ש ואפי' א"ל הקיפני נראה דר"ל וא"ש סברת הראב"ד דאיכא מיהא איסור לאו דחשי' קצת מעשה מיהא לאיסורא ולזה כ' דמ"מ הא קי"ל אשל"ע ואם איתא מלקות נמי איכא ואף שי"ל שמ"ש ואפי' א"ל הקיפני לאו אהראב"ד קאי מ"מ העיני בשר לו עיניו יחזו דפשט דברי מרן דאהראב"ד קאי וברור הוא. ואיברא דלישנא דתלמודא בפ"ק דמציעא דף י' ע"ב מוכח כדעת הרב לח"מ דקאמר למ"ד דהיכא דשליח לאו בר חיובא מחייב שולחו ולישנא דמחייב פשוט דמלקות הוא ולא איסור הרי מכי אמר לאשה אקפי לי קטן לוקה אע"ג דלא קעביד מעשה וה"נ הא דכהן דאמר לישראל קדש לי גרושה למ"ד לאו בר חיובא לוקה וזהו שהוקשה להם לתוס' שם דלרבא דס"ל דקדש אינו לוקה מאי נ"מ ולא ניחא להו לאוקומי דנ"מ לאיסורא ואעפ"י שלתירץ ב' כתבו שם דנ"מ היינו אי חלין הקידושין ע"ש. אינו ר"ל דזהו נפקותא דגמרא דליתא דלענין חיובא מיירי התם אלא דמעיקרא דחיקא להו לומר דהך בבא דכהן דנקט בגמרא היא לאביי ולא לרבא דלא כהלכתא ולומר דנקט לישנא דמחייב לאביי ולרבא איסורא זהו דוחק לומר דבהך נפקותא גופא דהוי לענין איסור פלגינן לדיבוריה איסור לזה ומלקות לזה ותירצו דנהי דנפקותא דאיסורא דאיירי בה בגמ' היא ודאי לאביי מ"מ אין בכך כלום כיון דבהך בבא גופה איכא נפקותא למלת' אחריתי לרבא הנה מבואר ובא דהוצרכו לכל זה משום לישנא דמחייב דקאמר בגמרא וע' בש"מ שם מ"ש משם רבו הרדב"ז ז"ל שם עיין שם:

תוכן העניינים

למודי ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה