אור ברסלב
למודי ד לימוד קעו

למודי ד· רבי י־הודה נג'אר

לימוד קעו

לימוד קעה

כתב הרא"ש ז"ל בה' קטנות הל' ציצית סי' ג' אחר שהביא פלוגתא דר"ש ורבנן בפ' התכלת דמ"ג ע"ב ומאי דאתמר עלה בגמ' שם וז"ל והדתני בספרי על כנפי בגדיהם אף בעלי ג' ובעלי ה' ובעלי וי' ובעלי ז' וכעלי ח' במשמע ת"ל ד' כנפות יצאו בעלי ג' ובעלי ה' וכו' נ"ל דה"פ אי לא כתיב אלא על כנפי בגדיהם ה"א דכל כנפים שיש לבגד אמרה תורה לעשות ציצית הן מעט והן הרבה ת"ל על ד' כנפות ונתמעטו מעט והרבה ובעלת ג' פסול אף:

אם הט"ל ד' דעל ד' בעינן וליכא ונתמעטו בעלי ה' ויותר שאין להטיל בכל כנפים אלא בד' מהם עכ"ד. והרב ברכת הזבח בפ"ב דזבחים דף ח"י ע"ב הק' עליו מהך סוגי' דא"ה מנ"ל לש"ס התם דפליגי תנאי בבעלת ה' ע"ש. ועיין בס' תפארת שמואל לה' ז"ל בהגהותיו לא"ח סי' י' ע"ש והרב באר יעקב הביא משם עמק הלכה לישב דלרב עכ"ל דפליגי דאי כמ"ש הרב ז"ל א"כ רב התם דס"ל יתר כמאן דאיתיה דמי דלא כחד תנא ותמה על הרב הנזכר דאכתי למאי דמשני שאני התם דכתיב אשר תכסה בה מאי פריך בתר הכי ואידך האי אשר תכסה בה מאי עביד ליה ע"ש מה שנדחק הוא. ול"נ ליישב דרך זה דמאי דפריך ואידך לדר' ירמיה פריך דס"ל דפליגי ביתר וכו' ודייק קצת דבתר דמשני שאני התם דכתיב אשר תכסה פריך אח"ז ואידך האי אשר וכו' מאי עביד ליה גם לא הו"ל לפ' פלוגתייהו התם שאינו מקומו ובפ' התכלת הו"ל לאתויינהו ולפ' פלוגתייהו ולפ"ז א"ש. וסבור הייתי לומר דמאי דקאמר התם דפליגי הוא משום דמשמע ליה מהך ברייתא דד' ואפי' ה' דלהטל בהמישי' ג"כ קאי דאי לעיקר חיוב הבגד קאמר מאי פריך ומה ראית וכו' הא שנא ושנא דד' משמע למעט ה' וג' והיינו למעט ה' מציצית דידה דאהטלה קאי קרא ומה הלשון אומרת שיש בכלל ה' ד' אלא ודאי דלהטיל בחמישית גופי' הוא דקמרבי מקרא מש"ה פריך מה ראית והיינו דפליג אאידך קתני ד' ולא ה' אע"ג דמיפרש' כמ"ש הרא"ש ז"ל וס"ל לש"ס דלא חשיב כמאן דאיתיה אלא כשהוא מצייץ דהוה בר מצוה אבל בלא ציצית לכ"ע כמאן דליתיה אבל זהו דוחק לומר דלתנא דולא בת ה' לא אצטריך רבויא לעיקר חיובא. ותו דמה חדש לנו הרא"ש ז"ל בזה כיון דברייתא דגמרין דד' ולא ה' ה"נ מיפרשא וכ"ת היא גופה קמ"ל הרא"ש ז"ל למ"ל לאתויי תנא ברא אברייתא דגמרין הול"ל הכי. ואפשר לומר לזה דהיא היא ברייתא דגמרין ומאי דנקט ספרי לאפוקי מס' רא"ם ז"ל שהביא מרן הב"י שכתב כמי חדא מקמי תרתי ע"ש ותו דהרא"ש גופיה התם מייתי לעיל מזה בסמוך הך ברייתא דאפי' בת ה' ולא מייתי להו בפלוגת' מוכח להדיא דתרוייהו כי הדדי נינהו דלפי' והיו לאחדים. ויש מי שכ' דהרא"ש ז"ל קשיתיה קושית התוס' במנחות דלפי הך סוגיא הך ברייתא דד' ולא ה' דלא כר"ש ולא כרבנן דבשלמא לפי הסוגיא דזבחים א"ש כר"ש ומפ' הרא"ש דסוגיות מתחלפות הן ולפי סוגיא דמנחות א"כ עכ"ל ולפרושי ברייתא דד' ולא ה' משום חמישית גופה קאמר אמנם סוגיא דזבחים תלו לה בפלוגת' ומתוקמא כר"ש. וליתא דאכתי תק"ל להרא"ש ז"ל בסוגיא דזבחים דמאי פריך ואידך מנ"ל כסות סומא לימא בפשיטות דאתא כרבנן דכסות סומא ל"צ קרא דאפי' כסות לילה מחייבי אלא ע"כ משום דקי"ל כר"ש דחיק לאוקמה כולהו תנאי כותיה דכסות לילה פטור וכ"כ הרא"ש ז"ל להדיא התם לעיל מזה לאתויי מהתם הלכתא כר"ש וכמ"ש התוס' שם במנחות ע"ש א"כ ה"נ י"ל במנחות דמש"ה דחיק לאוקמי ברייתא דאפי' בת ה' כר"ש משום דקי"ל כהך ברייתא וכמ"ש התוס' ג"כ שם ע"ש והיינו נמי דפסק הרא"ש כהך ברייתא והשת' לק"מ לפי סוגי' דמנחות ברייתא דד' ולא ה' כמאן דודאי בפשיטות מתוקמא דס"ל כר"ש בכסות לילה מיהו ר"ש לא ס"ל כותיה בבת ה' וזה פשוט ולכן נ"ל דהש"ס דייק לישנא דברייתא דקתני ד' ולא ג' ד' ולא ה' דהול"ל ד' ולא ג' ולא ה' ש"מ לאורויי דכי היכי דד' דלגבי ג' לגמרי ממעט ה"נ ד' דלגבי ה' לגמרי קאמר דאותו ד' שנמעט ממנו ג' אותו סגנון עצמו יהי' במיעוט ה' אבל בריית' דספרי לא קאמר אלא יצאו בעלת ג' ובעלת ה' ומש"ה איכא לפרושי שפיר דלמיעוטא הוא דקפיד ולומר דכולהו ממעטי מיהו הא כדאיתא וכו'. ענ"ל דהרא"ש דייק מברייתא דספרי דלמ"ל כולי האי בעלת ה' וו' וז' וח' דמה חילוק יש לענין פיטור וחיוב דבגד בין ה' לו' וכו' ועיין במרן הב"י ז"ל סי' י' ע"ש אלא היא הדבר דלענין ציוץ מה שיתר על ה' הוא דקמיירי ומש"ה נקט כולי האי דלא תימא דוקא בעלת ה' שהוא טפל מן העיקר הוא דלא בעי ציוץ אבל בעלת ח' דהו"ל פלגא ופלגא ואין בריר' באיזה ד' מהן היה מקום לומר דחשיב הוא ובעי אטולי בכולהו קמ"ל דלא בעינן אבל אי מיירי לעיקר חיובא אין מקום לחלק בין רב למעט כיון שהחמישי בטולי מבטל לבגד כולה אבל ברייתא דגמרין דלא נקט אלא ה' ודאי דלמעוטי לגמרי קאמר והוצרך הרא"ש לזה לאפוקי מסבר' רא"ם ז"ל שהביא הב"י ע"ש:.

וראיתי להרב מעדני י"ט אמ"ש הרא"ש שם לעיל מזה דהלכת' כר"ש דכסות לילה פטור מסוגיא דפ"ב דזבחים דפליגי תנאי חד מרבה כסות סומא מאשר תכסה וחד נ"ל משאר ולא קאמר דס' כרבנן וכו' וע"ש. וכ"כ ג"כ במס' ברכות פ"ב סי' ט' ע"ש. וכתב הרב ז"ל ותמיה לי דליתא ואדרבא תרי תנאי פליגי התם ח"א ד' ולא ג' ומרבה ה' מאשר תכסה והיינו כרבנן וח"א ד' ולא ג' ולא ה' ומוקי לאשר תכסה לרבות כסות סומה והיינו כר"ש עכ"ד ונעלם מעיני הרב ז"ל דברי התוס' שם ובפ' התכלת וצ"ע:

תוכן העניינים

למודי ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה