אור ברסלב
למודי ד לימוד קע

למודי ד· רבי י־הודה נג'אר

לימוד קע

לימוד קסט

כתב הרא"ש ז"ל רפ"א דמגי' בשם ר"ת זמן קהלה לכל היא שהכל מתאספים לתענית אסתר לעיירות לומר סליחות ע"ש. ותמה עליו הרב פר"ח ז"ל דא"כ בחל בד' למה יקראו ביום הכניסה ליקרו בי"ג שהוא יום התענית. עוד הק' דבספ"ב דתענית אמרו דתליסר יום נקנור הוא ואסור בהספד ותענית ואח"כ הביא ראיה מספ"ק דמגי' וקאמר ומאמר אסתר אין דברי הצומות לא אמר ר"י דברי הצומות ומאמר אסתר קיים וכו' ע"ש. ולא ראה דברי הר"ן ז"ל שם ספ"ק דתענית דמפ' לה ההיא דדברי הצומות בד' צומות ע"ש וההיא דיום ניקנור מפרש לה ג"כ דאהספד פריך ולא פריך אדר"נ אלא אמאי דמוקי מתני' בתריסר עש"ב ולקושיא א' יש לתמוה למה לא הקשה ג"כ מחל בב' ובה' וקורין בו ביום ולמה לא יקראו ביום א' וביום ד' שהוא יום י"ג דהוי זמן קהלה לתענית אסתר ולמה לא הקילו ג"כ באלו. ואפשר דאף כשחל פורים בב' היו מתכנסין לעיירות אף שאין שם משפט כיון שרגילים לבוא בכל יום ב' וכו' וכיון דבלא"ה באין להכי קורין בו ביום. וז"ל הרב המאירי ז"ל בחי' שאין קדימה מיום הכניסה ליום הכניסה הואיל ובו ביום מתכנסין ע"ש. ומאי דפריך בגמ' שם דף ד' ע"ב דאם איתא ליקדמו ביום הכניסה ע"ש. היינו לס"ד דתקנתא דכרכים דאף שנכנסין בב' יקראו ביום הכניסה לתקנתא דכרכים אבל לפי האמת דהוי תקנתא דכפרים א"כ ודאי זה תקנה לדידהו כיון דהא מיהא נכנסין בו ביום. וראיתי בס' בני חיי ז"ל הל' מגי' שתי' לקו' הפר"ח ז"ל משם הרב מהרר"י ז"ל דכיון די"א וי"ב נ"ל מבזמניהם לא משכחת י"ב אלא כשחל יום י"ד בד' דאז מקדימין ליום ב' ע"כ וכתב עליו הרב שם ונתקשינו דהא משכחת לה כשחל י"ד בשבת וכו' דאז מקדימין ליום ה' שהוא יום הכניסה ויום התענית עכ"ד. מ"ש ויום התענית לאו דוקא ואגב שיטפא נקטיה דאינו מענין התירוץ ועוד שהרי כתב הב"י ז"ל בשם ה"ה דדוקא כשחל בא' בשבת הוא דמתענין בה' משום שנדחה וכו' ע"ש. ובחנם תמה עליו הרב אור יקרות ז"ל בליקוטי המפ' ע"ש. ושמעתי מפי הרב הכולל כמהר"ר שמואל מיוחס ז"ל שתי' לקושית הרב בני חיי דלק"מ דעיירות גופייהו לא קרו בה' אלא משום כפרים וכמ"ש הר"ן ז"ל במתני' ע"ש. והשתא לי"ב ל"צ קרא כיון דלא יש קולא כיון דהכל קורין בה' ואי צריך קרא צ"ל דלא אתא אלא משום שבת דלא קרינן ביה וס"ד דיקראו בע"ש מש"ה אצטריך לומר דיקראו בה'. והא ליתא דודאי משום קולא דכרכים הוא דמיירי קרא ונכון הוא. אלא דמ"מ עיקר תירוצו אינו נוח לי דאעיקרא דדינא קשיא ולמה תקנו כנה"ג י"ב כלל ולכן י"ל דכל היכא דמצינן לאשכוחי רוחא כדי להספיק ביתר שאת עבדינן ומש"ה קורין בחל בד' ביום הכניסה וכ"כ הרב מ"ק ז"ל בחי' להרמב"ם הל' מגילה. שבתי וראה דליתא דזה אינו אלא לס"ד דתקנתא דכרכים כדי שיהו פנויין כמ"ש רש"י שם אך למסקנא דתקנתא דכפרים הא ליתא וכדמוכח לה בגמ' מדר' יהודה ע"ש. אכן ראיתי לו להרב ז"ל בחי' לש"ע שכ' דר"ת יפר' דיום הכניסה הוי יום י"ג והדתנן בי"א בי"ב בי"ג היינו כשחל בע"ש ובשבת ובא' בשבת כדתנן במתני' עכ"ד. וק"ל עלה מדתנן שם דף ה' ע"א אר"י אימתי במקום שנכנסין בב' ובה' אבל במקום שאין נכנסים לא בב' ולא בה' אין קורין אותה אלא בזמנה ע"כ ואי איתא מאי אריא ב' וה' הול"ל נמי בי"ג וצ"ע. ועיין עוד שם מ"ש לדעת ר"ת אמה שהק' די"ב לא משכחת לה ע"ש דנהפוך הוא ממ"ש הר"ן במתני' שזכרנו ע"ש. שו"ר במדרש תנחומא פ' בראשית באר היטב דיום הכניסה דקתני מתני' הוא יום י"ג וכדברי הרב הנז' וע"ש. וכ"כ הרב המאירי ע"ש וכן ראיתי אני בשאלתו' פ' ויקהל והוא עצמו מה שהעתיקוהו במדרש תנחומא שאינו מהמדרש ומ"מ משם באר"ה שאין חילוק בין כשתענית בא בזמנו או נדחה לעולם אין מתענין בע"ש. ולק"מ מה שהק' הרב הנז' ע"ש. עוד ראיתי לו להרב הנז' שם שהביא דברי הר"ן ז"ל דספ"ב דתענית שכ' דדברי הצומות על ד' צומות וכו' ע"ש. וכתב עליו הרב ז"ל ולא ידעתי לפ"ז איך יפ' קושית ומאמר אסתר אין דברי הצומות לא אר"י דברי הצומות ומאמר אסתר קים ואי מיירי על ד' צומות מאי ק"ל וצ"ע עכ"ד. ולק"מ דהכי פריך דמדקאמר מעיקרא שקיימו עליהם שמחת פורים כמו שקיימו עליהם ד' צומות לרעה אבל זה קיימו על נפשם אבל הקיים לעולם בע"כ הוא מאמר אסתר מדקאמר ומאמר אסתר קיים אע"פ שכבר כתיב לקיים עליהם את ימי הפורים וכו' ש"מ דה"ק מה שנתקיים הוא מאמר אסתר ומשני דברי הצומות קאי אקיים דאסתר נמי וה"ק קרא שקיימו על נפשם זה כמו זה ונתקיים הכל וברור

תוכן העניינים

למודי ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה