למודי ד· רבי י־הודה נג'אר
לימוד קמה
כתב הרב מג"א סימן קל"ה על מ"ש הרי"ף במגי' בשם הירושלמי שעזרא תיקן שיהיו קורין בב' ובה' ובשבת במנחה וז"ל וצ"ע דאיתא במרובה שהלכו ג' ימים בלא תורה בימי משה ועמדו נביאים ותקנו שיהיו קורין בב' ובה' ובשבת וכו' והדכתב הרי"ף שעזרא תקן וכו' היינו מנין הקרואים כדאיתא בגמ' ע"ש. ותמוהים דבריו שהרי בירוש' שהביא הרי"ף בפ' הקורא עומד הכי איתא משה התקי' את ישראל שיהיו קורין בשבת ובי"ט ובר"ח ובחש"מ שנאמר וידבר משה וכו' עזרא התקי' את ישראל שיהו קורין בתורה בב' ובה' ובשבת במנחה וכו' ע"ש. הרי מפו' דעזרא תיקן לגמרי קאמר דומי' דמשה וזה פשוט ותו דבירוש' פ"ק דמגי' אמתני' דכפרים מקדימין ליום הכניסה שם נאמר ר' יושטא וכו' בעא וכו' ולא עזרא תיקן שיהו קורין בב' ובה' וכו' ומרדכי ואסתר מתקינין ע"מ שעתיד עזרא לתקן א"ל מי שסידר את המשנה סמכה למקר' משפחה ומשפחה וכו' ע"ש מפו' יוצא דתקנת עזרא לגמרי הית' ואפשר שהרי"ף לא לדעת הירוש' קאמר אנא לדידן לפום סוגיין וזהו שהוסיף הרי"ף לשון בג' דליתיה בירוש' וכ"נ מדברי הר"ן שם ע"ש ואח"כ ראיתי להרב קרבן העדה שם נתעורר ע"ז וכ' כמ"ש ומה שהק' אח"ז אינו מובן ע"ש. וראיתי לה' המאירי ז"ל בריש מגי' שכ' וז"ל ואע"פ שזו תקנה קדומ' כדכתיב וילכו ג' ימים וכו' מ"מ עזרא תקן ג' בעשרה פ' ונתיחס הכל על שמו. או שמא נשתכח וחזר הוא וסדרה ויסדה עכ"ד. ותי' ב' ליתיה בגמ' ואפשר שכ"כ לדעת הירו' ושם מזכירו אח"ז ושם ראיתי לו בפ"ב הזכירה לזו שהביא הרי"ף בשם הירו' בשם מס' סופרים וכ' עלה שאין לדחות גמ' שלנו מפני בריית' של מס"ס ע"ש:
וראיתי להרא"ם ז"ל בתוס' לסמ"ג ה' מגי' שכ' וז"ל וא"ת והא א"א שלא יתקבצו בי"ג שהוא יום התענית לקר' פ' ויחל ובפורים עצמו לקר' פ' עמלק. י"ל שאין בני הכפרים מקפידין כ"כ אלא על תקון הקריאה שתיקן מרע"ה שהוא בב' ובה' אבל קרי' ויחל וכו' שאינם מתקוני מש"ר וכו' לא קפדי בהו כולי האי וכו' ע"ש ועדיין יש לתמוה לפי הירוש' הנז' דא"א שלא יתקבצו וכו' כדהק' הרא"ם. שו"ר בתוס' הרא"ש כ"י בחי' מגי' שנתעורר בדברי הירו' הלז מהך דמרובה ומפרק לה דכיון דחד גברא ותלתא פ' או ג' גבר' ותלתא פ' שהיתה מקודם עזרא לא מיקרי ואתו בעבור זה. ושוב הק' מה שהק' הרא"ם ותי' דכיון שאינו אלא משנה לשנה לא היו מקפידין לבוא ע"ש:
ושמעתי מפי קדוש הוא הרב המובהק כמהר"י אזולאי הי"ו כאשר נרא' בכבודו והאיר אל עבר פנינו פה העירה תונס יע"א שהי' מדקדק על דברי הרא"ש הללו דאכתי מנ"ל להירוש' כי לא באו בעבור הג' פ' כדי להק' שמא היו באין ובאין לקיים מילי דאבו' תקנום. ואנכי הצעיר דנתי לפניו שאפשר שזה כוין הרא"ש בהקשותו אח"ז מה שהק' הרא"ם ותי' דמפני שאינה אלא משנה לשנה לא קפדי עלה ואע"ג דאיכא עשרה פ' דכוותה בג' פ' בכל שבוע כי הדדי נינהו וכיון דסרכי סרכי. ועיין מ"ש אנו בעניותי' בקונט' קרית מועדינו על הסמ"ג הל' מגילה בס"ד: