אור ברסלב
למודי ד לימוד קטו

למודי ד· רבי י־הודה נג'אר

לימוד קטו

לימוד קיד

כ' הרא"ש ז"ל בפ' הזרוע דף קל"ד ע"א אבל אם אמר כהן לישראל פרה זו מכור' לך ע"מ שהמתנות שלי נותן לכל כהן שירצה דע"מ לאו שיורא הוא אלא תנאי שמכר לו הכל בתנאי שהמתנות שלו ואין בו כח להתנות שהתורה אמרה ליתנם לכל כהן שירצה וכו' משום דמתנה עמ"ש בתורה וכו' ודכותה אמרי' בפרק המוכר את הבית וכו' משום דס' הך תנא ע"מ שיורא הוא וכו' אבל בתנאי ל"מ לאתנויי וכו' דמתנה עמש"ב הוא עש"ב. מ"ש ודכותה וכו' בא לומר דשמעינן מינה דטעמ' הוא משום שיור' דאי תנאה הול"ל אם נתן לו מעשר א' קנה ואם לאו לא קנה כשאר כל התנאים דכי בטל לתנאה בטל מקח אלא מדקתני מעשר א' שלו ש"מ דס"ל דשיורא הוא והיינו דפריך עלה שם בהמוכר מאין אדם מתנה דבר שלב"ל וכמ"ש כ"ז הרא"ש שם ע"ש א"כ ש"מ דאפי' ע"מ שיורא הוא ולא תנאה וה"ט דלא מהני תנאה משום דמתנה עמש"ב הוא:

ומיהו ק' דבהזרוע רמי מתנית' אהדדי ומשני דבהא פליגי מ"ס ע"מ שיורא הוא ומ"ס לאו שיורא הוא ע"ש. ואם איתא הול"ל מ"ס מהני תנאה ומ"ס לא מהני תנאה אלא ודאי דס"ל דכ"ע תנאה לא מהני ואם כן מה צריך הרא"ש לראי' מההיא דהמוכר. ואפשר כי לא לראי' מייתי לה אלא לפרש טעמ' דההיא דמשום שיורא הוא ולא תנאה מטעמ' דמתנה עמש"ב כמסקנ' דהזרוע. אבל הרא"ש שם כתב טעם אחר וז"ל וטעמ' דהוי שיור ולא תנאי דבתנאי ל"מ לאתנויי דלא שקיל לוי חלף עבודתו אלא בשביל תנאי ע"ש וצריך טעם למה ואפשר דשם לא ניחא לי' ה"ט דמעמש"ב כמ"ש בהזרוע משום דלא שייך ה"ט אלא גבי מתנות שהוא חלק ידוע ומבורר מן הבהמ' מש"ה שייך למימר מתנה עמש"ב שהתור' נתנה לכל כהן שירצה ואין לו חלק בהם לתתם לזה משא"כ במעשר אין חלק לוי ברור בשדה וזה שייר לו מקום בשדה אין זה מתנה עמש"ב שאינו נותן לו המעשר אחר הפרשה אלא המקום ומיהו ישראל מיהא איפטר ממעשר שהרי לוי הוא שלקח מהשדה אך מתנות בהמה בחייה הובררו מתנותיה והוא שכתב הרא"ש הטעם משום דלא שקיל לוי חלף עבודתו וכו' שאינו נרא' כחלק מעשר:

והנראה אצלי דה"ט דחלף עבודתו שכתב הרא"ש הוא גופי' משום לתא דמתנה עמש"ב וס"ל דאי משום דרחמנא אמר ליתנם לכהן שירצה לא יהי' מה"ט מתנה עמש"ב דמה בכך כיון דעלי' דידיה רמיא לכל אשר יחפוץ יתננו לו ומה יגרע זה משאר כהנים. אלא ה"ט משום דכי יהבי ליה בתורת תנאי לא מחזי כנותנו משום הורמנא דמלכא לתתו לו חלף עבודתו לשם מתנות ומעשר אלא שהוא כתנאי דעלמ' ומחייב לתתו לקיים תנאי המכר וזהו שכתב והתורה אמרה ליתנם לכל כהן ור"ל שזה יראה דלשם מתנות הן לקיים פקודת המלך והא ליכ' דמשחייב עצמו ע"י תנאו פקע ליה תורת מתנות ומש"ה אמר תנאו בטל ויחזור הדבר על דין תורה כנ"ל ברור:

ובכן ניחא מה שק' אצלי להרא"ש ז"ל דהא קי"ל דבר שבממון תנאו קיים ולפ"ז א"ש דשאני הכא משום דפקע מידי דאוריי' משום חלף עבודתו. וראיתי להרב מוצל מאש ז"ל סי' נ"ד שעמד בזה עש"ב. ועיין בפ"ו דתרומות מ' י"א ובפי' הרמב"ם שם ובירוש' שם ובהר"ש שם ע"ש וע"ע בחידושי הריטב"א ז"ל לפ' הזרוע שכת' אעפ"י שהתנאי מותר שלא כדברי רש"י אפ"ה בעי' דרמי עליה תנאה שיתן לו המתנות ואלו אמר כו' הוה מהני תנאה דעלי' דידי' מתנה וכו' ע"ש וה"ט משום דהוי דבר שבממון אלא הטעם הוא משום דבעי' עלי' דידי' וכו' והיינו שיראה כנותן מצד המצוה וכאמור. ע"כ שם בשם האשכנזים דבדין הוא דלקיים תנאה אלא דקנסוה רבנן דהו"ל חלקם שאלו בפיהם ע"ש:

ולפי דברים הניתנין למעלה אין מכאן ראי' למה שנשאל הרב פר"ח ז"ל בקונטרס מים חיים בתשו' סי' ו' ע"ש ועיין בספר מוצל מאש סי' ל"א שנסתפק בזה שנשאל הרב פר"ח ופשיט לה מתשובות מיימו' ע"ש ועיין בתשו' להרדב"ז ז"ל בחדשות סי' נ"ו ע"ש:

תוכן העניינים

למודי ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה